בית איבא, ג'וברה (כפריאת), ג'ית, חבלה, עזון, שער הילדים (שער חקלאי 753), יום ב' 14.6.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
פרנסס ט., עדה ה. (מדווחת).
14/06/2010
|
בוקר

06.30: חבלה.
השערים סגורים. חייל חבוש כיפה יושב בשקט בצד. עונה לנו שאת השערים יפתחו רק ברבע לשבע. ברבע לשבע בדיוק נפתחים שלושת השערים ואנשים, אנשים הנוהגים בחמור, בסוס או בחמור ועגלה עוברים במחסום. את אחד הנוהגים בעגלה עוצרים ולא מאפשרים לו לעבור עם כמות הארגזים המכילים עגבניות וכרוביות בעיקר. מתווכחים איתו על הכמות כשהוא טוען שזה אוכל בשביל העובדים במשתלות. בסופו של עניין הוא מוותר וחוזר עם כמות מופחתת של ארגזים וירקות ועובר.
08.00: עזבנו. השער, לדברי החיילים, יהיה פתוח עד 08.30.
עברנו את עזון , דרך פונדוק וג'ית. לכל אורך הדרך אין ולו שלט אחד המציין את הכפרים הפלסטינים שאנחנו עוברים על ידם או בתוכם. ירדנו מהאוטו כדי לשאול את שם המקום.
08.55: נסענו דרך בית איבא לכוון המקום שבו עמד בעבר המחסום המציל את חיינו. עכשיו הוא איננו ולא מרגישים  בהבדל. כמה עסקים נפתחו מאז לאורך הדרך כולל שתי המחצבות. הכביש מתוך בית איבא לכוון סבסטיה, ג'נין ומגידו בתהליך בניה ועל כן הדרך חסומה ממקום המחנה הצבאי והלאה (למען מי בונים אותו?)
09.35: (לאחר הודעה טלפונית של נאוה מוזס על מחסום ליד שער הילדים ) הגענו למחסום ג'וברה. לכל אורך הכביש הכפר מוקף בגדר גבוהה. חיילת בדרגת רס"ן הסכימה ברצון לפתוח לנו את השער. שער הילדים היה פתוח ומאוייש. לדברי החיילים המחסום פתוח 24 שעות ביממה. החיילים לא שמעו על מחסום של המשטרה ואנחנו לא ראינו מחסום משטרתי. מכוניות עברו אחרי שהראו רשיונות אישה עברה וצעיר רזה ונמוך, נראה כבן 15-16, עוכב בצד בגלל היותו שב"ח. אחרי כרבע שעה שוחרר לדרכו.
10.10: עזבנו.