זעתרה (תפוח), חבלה, חווארה, עורטא, יום ב' 14.6.10, אחה"צ

15.10   שער  שומרון.

15.30   זיתא:    "אין  מחסום"  ברוטלי  ושרירותי.   ירדנו  לדבר עם נהגי  המכוניות   ששהו  שם  וברכנו  אותם  בהתרגשות.   ממש  נעים  לראות  מחסום   אבנים שהוסר   ונראה  כאילו    בכלל  לא  היה  שם  כשנתיים   (היה  או  חלמנו  חלום?)  כמובן  ששער  הברזל   הכוחני  נמצא.  הנהגים  ספרו  שהשער  פתוח  24  שעות.

15.40  צומת  זעטרא:  יש  הרבה  רכבים  בשעה  זו  אבל  התנועה  זורמת.  החיילים  עסוקים   בשיחה  ביניהם  ויש נהגי  מכוניות  שעדיין  ממתינים  לתנועת  היד  הידועה  עד  שעוברים  ללא  בדיקה בלעדיה.

15.50  פגישה קצרה  בחווארה  עם  מ'  מבורין.  הבאנו  בגדים  לחלוקה  בכפר.  מאד  מרוצים  מהקייטנה.

16.10  מת"ק  שכם:  סככת  ההמתנה  ריקה.  יש  נהג  מונית  מעוורתא  שבא  להמתין  למשפחה  משכם.  לדבריו  הם   נכנסו  לפני  כ 3  שעות  ועדיין  לא  יצאו.  הוא  גם  העריך  שבפנים  יש  עוד  כעשרה  אנשים.  יש   טענות  על  איטיות  הטיפול.

16.15  עוורתא  (הכפר):  עצרנו  בחנות  המכולת.  פגשנו  שם  את  א',  אליו  צלצלנו  מהדרך.  בקשנו  אותו  שיברר  בהקדם  את  החלטת  ראש  המועצה  לגבי  השתתפות  ילדי  עוורתא  בקיטנת  הים  במהלך  יולי.  הוסבר  לו  גם  תהליך  קבלת  האישורים  והצורך  לקבל   מספרי  תעודות  זיהוי  בהקדם. במהלך  שהותנו  שם  הוא  דיבר עם  חסן  ראש  המועצה  והתרשמנו  שאכן  יש  עניין  בהשתתפות  ילדי  עוורתא  בקיטנה.  מקי  יצרה/תיצור  קשר  בין  א'  לבין  רופאים  לזכויות  אדם  לגבי טיפול  לב  של  ילדה (מקסימה)  בת  שמונה  מהכפר  שאמה  נפטרה  ואביה  בירדן.

16.30  מחסום  עוורתא:  המון  מכוניות  פרטיות  עוברות  את   המחסום  ואנחנו  מתפלאות  הכיצד.   סלח  מהמת"ק  נמצא  שם  ומארגן  לאב  עם ילדה  מאד  חולה  לעלות  על  אוטובוס   שיקח  אותו  למרפאה  בעוורתא.  הוא  הסביר לנו  שבגלל  מציאת  מטען  חבלה  בחווארה   סגרו  שם  את  המחסום   ומחסום  עוורתא  נפתח  למעבר  לכל  כלי  הרכב.

16.50  מחסום  חווארה : בעודנו  נוהגות  ראינו   צעיר  פלסטיני לבוש  חולצת  טריקו  כחולה  עם  קבוצת  חיילים  לא  קטנה  במגרש  החנייה   הריק  (הרשינו  לעצמנו  לנחש   במה  מדובר).  המחסום  סגור -  אין  מעבר  למכוניות  בכוון  שכם  והן  מוחזרות  לחווארה  (הכפר)  כדי  להגיע  משם  דרך  ביתא    וכו'  למחסום  עוורתא!!!  דרך  האפרטהייד  כמובן  סגורה  (  אמבולנס  אחד  שעבר  כן  הורשה  לנסוע  בציר).   הקצין  שאחראי  על  סגירת  הדרך  בכיכר  הגדולה   בסה"כ  אדם  חביב  מאד  אבל  כששאלנו  למה  במקרה  כזה  לא  פותחים   לזמן  מה  את  "ציר  מדיסון"  ועוברים  דרך  מחסום עווארתא הוא  אמר  שהחלטה  בסדר  גודל  זה  היא  לא  לשיקולו.  אנחנו  לעומת  זה  טלפנו  למוקד  ההומניטרי   תיארנו  את  הפקקים    העצומים  שנוצרים  פה  ואח"כ  גם  ברחובות  חווארה  ומציעות  שיפתחו  זמנית  את  "ציר  מדיסון"   .  במוקד  ידעו  על  המטען  אבל   רעיון  זה   לא  עלה  שם.  הם  הבטיחו  שיבררו.  מספר  דקות  אחרי   שיחת  הטלפון  שלנו  -  הגיעה  לפתע  הוראה   לפתוח  את  כביש  האפרטהייד  ולאפשר  לכל  המכוניות  לנסוע  דרך  עוורתא.  לא  נראה  לנו שזה  בגלל  שיחת  הטלפון  שלנו  כי  זה  היה   סמוך  מדי   להתרחשות  היוצאת  דופן  הזאת  של  מכוניות  עם  מס.  רישוי  פלסטיני    מכל  הסוגים   נוסעות  בכביש  האפרטהייד.  צילמתי  את  התופעה  הנדירה  הזאת  במצלמת  הסלולרי  שלי  ועדין  לא  ברור  לי  מה  יצא.    לאחר  שהיינו  שם  בכיכר  ללמעלה  מ-15  דקות   הגיע  חייל  והזהיר  אותנו  שבקרוב  ממש  נשמע  פיצוץ  של  המטען   ולא  להבהל.  ואכן   אחרי  כ-10  דקות  נשמע  פיצוץ  קטן!   הבנו  מהחיילים  שיש נוכחות  של  תקשורת  במחסום! ומצלמים  וכן  שהיה  מידע  מודיעיני  לגבי  הגעת  המטען.  מי  הזמין  את  התקשורת  ולמה?   עד  כמה  שידיעתי  מגעת  מנסיון  פיצוץ  קודם  בחווארה   נראה   שזה  היה  מטען    קטן   ואולי  אפילו  דמה.   בשוך  הסערה   יצאנו   להמשך  דרכנו.

17.15   צומת  בורין  (יצהר):  היה  ג'יפ  עם   חיילי  משמר  הגבול  (הוא  לא  היה  שם  בדרכנו  לחווארה).  בכניסה לשכונה   הדרומית  לקדומים (מצידו  השני  של  הכביש)  היתה  מכונית  צבאית  וחיילים  שנראה שבדקו   את  הנכנסים.   לא  ברור  לנו  אם  זו  בדיקה  שגרתית  בשעה  זו.

17.50  שער  חקלאי  חבלה : מסתבר   שנשער  פתוח   מעכשו  מ17.00  ועד  18.30  מעט  עוברים.  כששאלנו   לא  היו  להם  תלונות  מיוחדות  במעבר.  אחד  החיילים  שאל  אותנו  אם  זו  עבודה  בשכר  והסברנו  לו  שלא   אלא   אנחנו  ארגון  שמנסה  להגן  על  זכויות  אדם  באשר  הוא  אדם.  היה  ברור  שהחיל  הזה    ממש   לא  מסכים  לאמירה  כזו.  כשתארתי  לו  קצת  יותר    במה  אנחנו  עוסקות  ואיך  אז  הוא  שאל:  "אז  זה  מתוך  פטריוטיות?"  עניתי  בחיוב   ואמרתי  שפני  המדינה ,  ערכיה  ומוסריותה  מאד   חשובים  לנו  והכיבוש  משחית.   עכשו  הוא   אמר  שהוא  בשוק   ובכך   גם  סיימנו  את  השיחה  ואת  המשמרת.