דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 15.6.10, בוקר

צופות: 
תמר ג., מיכל צ. (מדווחת ומצלמת)
15/06/2010
|
בוקר

1.מה חדש במעבר מיתר

2.כביש 60 ביום שאחרי

3.משטרת חברון ביום שאחרי

מעבר מיתר
כל הפועלים כבר עברו ונמצאים בצד הישראלי. בסככה שבצד הפלסטיני ממתינות רק משפחות האסירים.

אנחנו מחליטות להתקרב כדי לראות מקרוב באיזה שלב נמצאות עבודות הפיתוח במקום. אכן, העבודות נמשכות, אך סככת ההמתנה נראית עכשיו כמכלאה.סככת ההמתנה במעבר סנסנה מיתר

בקיר האחורי "קרעו"פתח לא גדול וכולם נכנסים משם. בפנים הציבו כלונסאות היוצרות תור עקלתוני.

כל החלק הפונה אל הקרוסלה, שהיה פתוח עד עתה, כוסה ברשת ועתה מצטופפים הממתינים ב"כלוב" ובאין מקום לשבת  יושבות הנשים והילדים על האדמה. הצפיפות גדולה והמראה קשה. אני לא רוצה לחשוב מה עושה מי שרוצה לצאת לשרותים או לקנות דבר מה. זה פשוט נראה איום ונורא. אנחנו נמשיך לעקוב. אני מקווה שכל זה זמני ושיחידת המעברים תבנה משהו שיש בו יחס של כבוד לבני אדם.  

מוכרי המזון עדיין שם אך הורחקו במקצת.


כביש 60

אנחנו בודקות בתשומת לב את הדרך. שמחות להיווכח שהשגרה חזרה והכביש פתוח לתנועה. למעט כמות יותר גדולה של רכבי צבא לא ניכרת תכונה מיוחדת. הכניסה לדהריה פתוחה. נקווה שכך יישאר.

בהגיענו לזירת הארוע אמש (כך לשון המשטרה) הנמצאת קילומטרים ספורים מהכניסה לעבדא שזה עתה נפתחה, אנחנו רואות את סרטי הסימון המשטרתי ועוד שיירים המעידים על הדרמה שהתרחשה כאן אתמול. הכניסה נחסמה שוב באבנים   ומאידך גיסא נפרצה דרך חדשה וטריה. 
בהמשך שמחנו לראות שהכניסה לדיר ראזה נשארה פתוחה.

למרות זאת, נסענו בתחושה כבדה לכל אורך הדרך הלא קצרה הזאת עד החטמ"ר, בידיעה שאלה הם הקילומטרים שהרכב עם השוטר ההרוג והפצועים עברו ממש באותה שעה יום קודם.

בצומת דורא -אל פוואר, תנועת תלמידי בתי הספר של אונר"א מתנהלת כסדרה. החיילים לא ירדו מהפילבוקס אך רכבם חונה.

בצומת הכבשים שוב שוק של צאן ושוב צ"הל נוכח...


חברון

חברון מתנהלת כרגיל. בתי הספר של הרשות כבר יצאו לחופשת הקיץ ולכן תנועת הבוקר דלילה מאד.

החיילים נוכחים בכל המחסומים, אך אין מעוכביםinfo-icon. גם אנשי ה TIPH וה C.P.T אינם נראים. לעומת זאת, אנשי ה I.S.Mיושבים בפינות מחסומי תרפ"ט ותל- רומיידה. אנשי המקום מספרים שלמעט שעות ספורות שבהן נסגרו כל הכניסות לחברון לא היו שום שינויים ושיבושים.

משטרת חברון

אנחנו מחליטות להגיע למשטרה ולהביע את תנחומנו על מותו של השוטר ופציעתם של אחרים בפיגוע אתמול.
אנחנו, המוחות כנגד אלימות ושימוש בכוח מרגישות צורך לגנות את הגורמים הקיצוניים בשני הצדדים המנסים לשבש כל ניסיון להדברות ולמציאת דרכים לחיים של שלום. השוטרים מקדמים את פנינו בברכה אך מתנצלים שמכיוון שהמפקד עסוק בישיבה ייפגש איתנו הקמב"צ. השיחה איתו ועם אנשיו אדיבה ומנומסת. חלקם לא שמעו עלינו הרבה עד "האח הגדול". הם שואלים שאלות על עמדותינו והתנהלותנו. הם מדגישים את הקושי להיות בין "הפטיש לסדן" במחויבותם לשמור על האוכלוסיה האזרחית במקביל להתמודדותם עם המתנחלים.

לדברי הקמב"צ, הם הצליחו לאחר תהליך ארוך ולא פשוט להגיע למצב של שקט וכיבוד החוק, למעט יוצאי הדופן שמוכרים להם היטב, כגון ענת כהן.

כיוון שבאנו היום לבטא השתתפות בצער, אנחנו נמנעות מביקורת אך מדגישות את חשיבות נוחכותנו שם ואת חשיבות רענון נהלי האבטחה אל מול אנשי הישוב היהודי בחברון ובקרית ארבע.