חברון, יום ד' 30.6.10, אחה"צ
ציפי חברתנו מצטרפת אלינו, תופסת אתנו טרמפ עם כביסה ואוכל למיכאל בנה שחי בתל רומידה בחברון, מפעיל פעילות קהילתית ומעודד מנהיגות צעירה בקרב הפלסטינים - הזדמנות בשבילנו לחזות במו עינינו בתופעה הזו.
חברון
ילדי חברון בחופשה ואפשר לראות אותם ברחובות.
במחסום שמתחת למשטרת חברון מעוכבים
4 נערים, לדבריהם כבר חצי שעה. ההסבר מפי אחד משוטרי משמר הגבול:
'אחד מהם שיקר לנו, אמר שאין לו פלאפון והתברר שיש לו' (למה בכלל זה חשוב אם יש או אין לו?)
עכשו כל ה-4 מעוכבים ומחכים לאישור בקשר. נסיון שלנו לדבר עם המת"ק - אין תשובה.
מגיע עוד חייל ומבקש שלא נפריע, "אסור לכן לדבר איתם, ואנחנו לא חייבים להסביר לכן בכלל"
אחרי עוד 10 דקות מגיע חייל נוסף, ניגש ישר אלינו לשאול מה נשמע (רק כרגע הגיע, וינסה לבדוק...)
עכשיו מגיע הקצין - דובר ערבית - והחיילים מכינים טופס שהביאו כרגע, שנקרא "טופס עיכוב" וכל אחד מהנערים נדרש לחתום ש:
-לא לקחו לי
- לא הרביצו לי
-לא (עוד משהו ששכחתי)
- אין לי תלונות
(מה זה הטופס הזה? פשוט כסת"ח?)
סוף סוף הם חותמים וכל אחד הולך לדרכו.
אייל ממת"ק חברון החזיר לי טלפון אחרי כשעה ושאל למה התקשרנו אליו. אמר שיבדוק מה היה עם המעוכבים.
תל רומידה
במחסום תל רומידה 2 חיילי נח"ל - אחד עוצר ובודק ת"ז של מוחמד נהגנו (בלבד). שואל לאן פנינו ומאין אנחנו ולא מאשר לנו לנסוע הלאה עד שמקבל אשור בקשר. (זה חדש!)
ביקרנו אצל מיכאל בביתו ובסטודיו שלו והתרשמנו מאד, ומשם צפינו על חברון הענקית ועל בתי המתנחלים השכנים - הפעם מלמעלה, במקום מהצומת של מחסום תל רומיידה.