דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 6.7.10, בוקר

צופות: 
תמר ג. מיכל צ.(מדווחת)
06/07/2010
|
בוקר

6.30 -10.30
 

1. חברון - האם צה"ל מחמיר בהוראותיו או שמא נתקלנו ביוזמה פרטית של איזה "קודקוד"?
2. ארוע מיום שישי, 2.7.10, בכפר דיר-ראזה
3. מעבר מיתר - פגישה עם מוטי המנהל
 
מעבר מיתר
ב7.00 כל הפועלים עברו, והשרוול ריק. מעט משפחות אסירים ממתינות בסככה.
בשובנו, ראינו 5 אוטובוסים ממתינים.
 
כביש 60
כל הדרך לחברון הדרכים שוממות, למעט בצומת דורא -אל פוואר, שם נראים רכבי צבא.
בצומת הכבשים השוק עמוס פחות. צה"ל איננו היום.
כל החסימות פתוחות!

חברון
האם צה"ל מחמיר בהוראותיו או שמא נתקלנו ביוזמה פרטית של איזה "קודקוד"?
העיר שוממת. אנחנו נעים במסלולנו הקבוע, כשלפתע בתחילת רח' השוהדא עוצרinfo-icon אותנו חייל ומבקש תעודות.
למה? בודק ומאפשר לנסוע. 
נוסעים עוד ק"מ אחד, וליד כיכר גרוס חייל שני מאותת לנו לעצור: "אתם לא יכולים לעבור". 
למה?!  
כי ברחוב השוהדא אסור לערבים לנוע, ואתם גם באתם דרך H1 במחסום בית מרקחת.
"לא היה ולא נברא! באנו בדרך הרגילה כמו תמיד, וחלפנו ליד מחסום בית המרקחת בצד המותר לנו.
בנוסף לכך, שנים אנחנו כאן, נוסעות במשמרות שלנו, מוחמד הוא אזרח ישראלי כמונו".
"טוב, רגע, אני צריך לדבר עם הקודקוד"
שוב  לוחש משהו אל מכשיר הקשר, כבר השתכנע שלא עברנו במקום שאסור, אך הקודקוד מתעקש: "אסור לערבים לעבור בשוהדא. "מצטער, אסור!" 
אולי הם לא רוצים שנראה אותם רוקדים.....
החלטנו לפנות למשטרה ולספר על הצרת צעדי אזרחים.
"כן, כן" אומר החייל, שמח ש'ירדנו לו מהראש'. "תדברו עם המשטרה".
אז הלכנו למשטרת מערת המכפלה. הם מכירים אותנו היטב. אנחנו מספרות ומבטאות פליאה על תגובת החיילים.
השוטר מנסה להסביר שיש הוראות חדשות בגלל הרבה בלגן שהיה פה. איזה בלגן?! איזה הוראות?! אני שואלת.
"יש צו אלוף", הוא אומר. 
?????   
אפשר לראות את הצו? אני שואלת .
כן, הוא עונה. רק רגע, תמתיני.
אנחנו ממתינות. אחרי זמן מה חוזר השוטר: "אין לי צו אלוף, תבקשי מהצבא. אבל דיברתי עם המת"ק, יש לכן אישור לנוע! אם יהיו בעיות תגידו לחיילים שיש לכן אישור".
המאמץ השתלם. אנחנו חוזרות לשוהדא. החיילים בכל החסימות כבר מעודכנים ומאפשרים לנו לעבור.
לאורך הרחוב ובתל רומידא החילים אינם מעכבים איש.
הלכנו למכולת של ב. מזמן לא ביקרנו אותו. הוא מספר שהפסיקו לסלול את הכביש המתחבר לציר המתפללים כי ביהמ"ש
קבע להמתין 60 יום. גם זו לטובה. עוד הוא מספר שבכל יום שישי ושבת מגיעים עשרות מתנחלים מקרית ארבע וממלאים
את הכביש העובר מתחת לבית המריבה ומתפללים שם. לעלות אל הבית הם אינם מורשים, אך לעמוד, להרעיש ולהתפלל   מותר להם.
והפלסטינים? הם נשארים בבית.
 
ארוע מיום שישי, 2.7.10, בכפר דיר-ראזה

ידידנו נ. התקשר וסיפר שמתנחלים וחיילים הגיעו לאיזור שדותיו, העשיר בחורבות ובמערות. באחת מהן היו לו כלי עבודה,  ג'ריקנים, מיכלי ריסוס, כלי אוכל, מזרון ועוד דברים המשמשים אותו בעיבוד חלקותיו. המתנחלים והחיילים נכנסו ל'מחסן' הזה, שברו וריסקו הכל, את המכושים ןהקלשונים לקחו איתם.
אח"כ הם חצו את כפרו ממזרח למערב (לדבריו כולם הסתתרו בבתים מפחד) ועל כביש 60 חיכה להם רכב שאסף אותם.
הוא התלונן בדורא, במשרד התיאום הפלסטיני והם הבטיחו שיגישו תלונה לישראל. כמו כן, לדבריו הטלוויזיה הפלסטינית דיווחה על כך בשבת וביום א'.
נ. המום ופגוע כמובן מאד. לדבריו, עד כה מפגשיו עם המתנחלים היו תקינים. הוא פשוט לא מצליח להבין את הוונדליזם הזה.
פניתי לארגון "יש דין", והם הבטיחו לפעול בהקדם האפשרי. נקווה שכך יהיה.

מעבר מיתר - פגישה עם מוטי, מנהל המעבר
מוטי מחכה לנו, קשוב ואכפתי.
לדבריו, מה שהיה לו הכי חשוב מאז שנכנס לתפקידו ועד כה זה לייצר את התנאים שיבטיחו מעבר מהיר כדי שהפועלים יגיעו בזמן לעבודה. עכשיו, משהציוד וכוח האדם שעומדים לרשותו מאפשרים זאת, הוא רוצה לשפר את סככת ההמתנה ולצייד אותה כדי שיהיה יותר  נוח לשהות בה. בנוסף, היא תחולק כדי שבמקרה ויהיה עומס, נשים וגברים לא יצטופפו יחד והנשים ירגישו יותר בנוח. מבנה הסללאלום שיצרו הוא הכרחי לדבריו משיקולי בטיחות. כך גם הרשת שנסביב לסככה.
אנחנו חוזרות ומבקשות שכל השינוים יעשו במרב רגישות לצרכים ולתרבות של האנשים שעוברים במחסום. מוטי מבטיח שכך יעשה.
בימי שישי מגיעים הרבה פחות פועלים ולכן יש פחות כוח אדם, אבל הוא מבטיח שיש תמיד באפשרותו להפעיל עוד שרוולinfo-icon בדיקה ועוד עובדים במידת הצורך. 
השרותים בצד הפלסטיני נפתחים עכשיו רק לשימוש הנשים והילדים כי המת"ק הוא האחראי לאחזקתם ויש עדיין קשיים בנושא. לרשות הפועלים עומדים השרותים בצד הישראלי. גם שם יש כנראה בעיות של שמירה על הנקיון.
לסיכום, התרשמנו שיש רצון לפתור את הבעיות באופן הגון, אלא שחשוב להזכיר שיחידת המעברים של משרד הבטחון היא   לא הקובעת היחידה לגבי נהלים ותנאים. לגורמים האחרים יש השפעה גדולה על אופן הפעלת המקום.
זה המצב  נכון לעכשיו. אין לנו אלא להמשיך ולעקוב, ולקוות שהמקום אכן ישמש למעבר בין מדינות ויראה ויתנהל ככזה.