ארתאח (שער אפרים), ג'ית, דיר שאראף (חביות), חבלה, מעבר אליהו, עזון, ענבתא, שבי שומרון, יום ב' 5.7.10, בוקר

צופות: 
רינה צ. ניבה ד. רוני ש. (מדווחת)
05/07/2010
|
בוקר

 06:45 שער חקלאי חבלה.
השערים פתוחים , המ.צ. נמצאים והפלסטינים מחכים.......
06:55 הקבוצה הראשונה עדין מחכה ליד הקרוסלה להכנס לבדיקה.
06:59 הראשונים נכנסים. כעס רב בין המחכים. כפי שראינו בשבוע שעבר, יש יותר עוברים כי באים ילדים שמבקשים לעבור במחסום עם אביהם במטרה לעזור בעבודה לחלק נותנים לעבור ולחלק לא נותנים ולא היה לנו ברור מה הקריטריונים.
בשיחה עם סרן ט. מהמ'תק הסתבר:
1) ילדים עד גיל 12 יכולים לעבור עם הורים כי רשומים בת.ז. של ההורים אבל רצוי שיביאו גם את ה"קושאן" (תעודת לידה) שלהם.
2) ילדים מגיל 12 עד גיל 16 יכולים לעבור עם צילום של הקושאן שלהם וצילום של ת.ז. של ההורים וצילום של היתר חקלאי או תושב קבע במרחב התפר של אחד ההורים. 
בעלי היתר תעסוקה לא יוכלו להעביר ילדים מעל גיל 12.
הרציונאל מאחורי ההבדלים הוא, לדברי ט. שילדים של בעלי קרקעות יוכלו לעזור להורים. כשניסיתי לאמר שאולי גם לאנשים אחרים נחוצה תוספת הכנסה – לא שיכנעתי.
אחד הפלסטינים מנסה לדבר לחילת ולהסביר לה למה חשוב שתתן לבנו לעבור ולעזור לבעבודתו והיא מתמרמרת ואומרת: "מה הוא חושב שאני לשכת סעד...."
מגיע בעל אחת המשתלות ומספר שביום א' הייתה מהומה בין הפועלים והחילים סגרו את השערים ובתור עונש לא נתנו ליתר העובדים לעבור. הוא מתלונן על הקשיים ומבקש שוב שישאירו את השער הזה פתוח כל היום.
08:30 בשער אליהו
אין יותר פלסטינים מחכים.
ממשיכות לכיוון דיר שאראף עם הצצה בגדר החדשה במובלעת אלפי מנשה.
מול הכניסה לעזון האמר אורב בצד הדרך.
ממשיכות, בצומת ג'ית לא נראה ההאמר הקבוע ואנו ממשיכות לכיוון בית איבא.
עולות על כביש 60 האמור להוביל ,לפי שלט חדש ויפה, לג'נין, הכביש סלול אך יש עדין מחסום מול שבי שומרון והפניה לכפר סבסטיה עדין חסומה.
יורדות חזרה לדיר שאראף ונוסעות לבית איבא. רינה לא הייתה באזור מספר חודשים ומתפלאת לראות את השינוים. יש הרבה בניה חדשה, חנויות חדשות ואפילו שתי משתלות של עציצים לאורך הדרך לבית איבא. פגשנו פלסטיני שהיה סבל בימי המחסום ששמח לראותנו .יש גם סלילה של כבישים חדשים. (למשל הכביש לכפר קוצ'ין מבית איבא) לא ראינו כל צבא בסיור זה. לא התעכבנו יותר מדי זמן כי היו לנו גם שתי "שליחויות" .
אחרי עצירה מהירה אצל ידידנו בעל המכולת בדיר שאראף המשכנו לעבר מחסום ענאבתא השומם ושם מסרנו לפלסטיני תושב טול כארם כמות גדולה של בגדים אותם הוא מחלק בעזרת עמותה לעזרה שהקים בטולכרם ו...... קנינו תאנים!
עברנו את מעבר ג'וברה ולא ניסינו להכנס לכפר כי מהרנו לארתאח לאסוף פלסטיני המבקר את בנו המאושפז בבית חולים סיעודי חסר הכרה.אני רוצה לצין שבכל מקום שבו עצרנו, פלסטינים ספרו לנו על בעיות והתיעצו איתנו ,לחלק נתנו מספרי טלפון או הבטחנו לברר דברים .