דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 13.7.10, בוקר
6.30-10.30
1. כפרים שקופים בדרום הר חברון
2.קיטנה לנוער הגבעות: בניה נמרצת של מצפה אביחי
3. בעיית מים
בחברון
מעבר מיתר
ב7.00 בבוקר כל הפועלים כבר נמצאים בצד הישראלי. 3 אוטובוסים של משפחות אסירים עומדים ומחכים. בסככה ממתינות משפחות, נשים וילדים רבים.
דרום הר חברון
הבוקר החלטנו לנסוע לחברון קודם דרך כביש 317 ובהמשך בכביש 356, ולא דרך כביש 60 כמנהגנו. את ההתנחלויות 'בית יתיר', 'סוסיא', 'מעון' ו'כרמל' רואים ויודעים על קיומן. איך?! ישנם שלטים מאירי עיניים על הכביש. בכרמל אף נראית שכונה חדשה וכביש גישה חדש נסלל אליה.
אבל לכל אורך הכביש הזה קיימים גם כפרים פלסטיניים רבים. גם אותם רואים לכל מלוא העין אבל שום שלט לא מעיד על קיומם. כאילו היו "שקופים".
אמנה כמה מהם כי הם נמצאים רק על מפות של OCHA - Office for the Coordination of Humanitarian Affairs : חירבת א-נבי, א-ראקאז, א-טאוונא, אום אל חיר, א-דאיראת, יאר-רפאתיה, יאטה, ביר אל ארוס, זיף. הכל צחיח בימים אלה של הקיץ אך הכל מיושב, ובשדות פלחים רבים עובדים. אבל הם, כאמור, "שקופים".
חברון
בכניסה לקרית ארבע משמאל מתנוססת השכונה החדשה "נופי ממרא". מצד ימין על הגבעה נוספו מבנים למצפה אביחי. "ידיעות אחרונות" פתרו לי את החידה: בכתבה גדולה עם תמונות: "נוער הגבעות מציג: קייטנת המאחזים הבלתי חוקיים".
בתוכנית: הכנת מלט והימלטות משוטרים. "בני גילנו משתעממים ואנחנו לומדים לבנות ולהיבנות". כך בכתבה. סוף ציטוט.
חברון העיר שקטה ו"משעממת". החיילים מאיישים את המחסומים הרגילים אך אינם מעכבים איש.
בשיחה עם חברים מקומיים שוב עולה בעיית מים קשה בעיר. למעשה מים בברזים ישנם רק מעט שעות ובזמנים קצובים. בכל שאר הזמן לכל שכונה מגיעה מיכלית אחת לחודש, וממלאים ממנה מיכלים שיש לכולם על הגגות. אם מישהו צריך יותר מים ממה שקיבל עליו ללכת לעירייה לממלא טופס בקשה, ואז....
נכון שהבעיות החלו, כך לדברי המקומיים, כשהרשות נכנסה לנהל את ענייני העיר, ובכל זאת אי אפשר להתעלם מכך שהעיר כבושה וחצויה, ובחלק ממנה, המעורב (H2) ישנה מובלעת יהודית, ושם המים זורמים בצינורות כל הזמן. אז איך זה?