ארתאח (שער אפרים), יום ד' 14.7.10, בוקר
04:03 חושך סביב. נפתח שער המחסום בהכרזה ברמקול: "שוואי שוואי וואחד וואחד". אחרי דקה מישהי נוספת מכריזה "בוקר טוב התחלת הזרמה" (ביטוי נאלח).
התור נעצר כמה פעמים בבקשות המפעילים שהעוברים במגנומטר יוציאו את תכולת השקיות ויפרסו אותן על השולחן.
04:12 התור של הנכנסים נגמר, באופן שהפתיע אותנו. מי שמגיע נכנס מייד.
עברנו לצד היציאה - שם יש תנועה רצופה של יוצאים. שאלנו את הפועלים איך זה שאין תור בכניסה ונאמר לנו שהלחץ מתחיל בארבע וחצי חמש.05:00 חזרנו לכניסה ואכן התור משתרך עד לסככות "השוק" במזרח, אי אפשר לראות את סופו. קצב הכניסה : כל דקה בערך נפתחת הקרוסלה ואחרי 3, 4 דקות יש הפסקה של כ-5 דקות.מספר הנכנסים בכל פתיחה שספרנו היה 45 איש, 46 איש, 25, 67, 50, מה החוקיות? גחמת המפעילים? או הגיון שלא נוכל להתחקות אחריו עד שלא נורשה להכנס פנימה?
05:35 התור עדיין עמוס מאוד.
05:55 יש עדיין תור אם כי עמוס קצת פחות .
תלונות ובקשות שהופנו אלינו :בימי ראשון ושישי יש לחץ עצום. המחסום עמוס ביותר ומתעוררות הרבה בעיות.אחת הסיבות לכך היא שביום שישי פותחים רק בשעה חמש, ועושים בדיקות דקדקניות במיוחד. מעכבים כאילו להכעיס בחדרים, והיציאה לעבודה אם כן מתעכבת מאוד. החדרים בהם נערכות הבדיקות קטנים - שניים וחצי מטר מרובע, ולשם דוחסים אנשים ככל שיש מקום לעמוד. אסור לשבת. יש אנשים מבוגרים שקשה להם העמידה והצפיפות, וההמתנה ארוכה.
איש אחד ספר את הדבר הבא: הוא בן 49 (שמו ומספר הטלפון שלו שמור אצלנו). בתוך כל הפרוצדורה של הבדיקות יש שלב בו יש שלושה מעברים מקבילים, מהם השלישי מיועד לאנשים מגיל 45 ומעלה בלבד. (נשמע דומה למעבר ההומניטארי).גם הבוקר הודיעו לדבריו שמי שמעל הגיל המותר יגיע למעבר השלישי, והוא אכן עמד שם וחיכה.וחיכה וחיכה וחיכה ושום דבר לא קרה. כל פניותיו למפעילה נענו בבוז והפנו אותו לתור הרגיל. הוא התעקש , לא וויתר אך בסוף נאלץ לחזור על עקבותיו בכעס, ותסכול ואחרי שזמן רב התבזבז לריק.הוא אמר להם משהו כמו "החוק זה לא צחוק" ונענה בלעג ש"את החוק אנחנו הקובעים". אולי זו לא טרגדיה, אך זו דוגמא להצקות אדנותיות קטנות ומשפילות שאנחנו שומעות הרבה, ושמשאירות טעם רע.
הפועלים הציעו שבימי שישי העמוסים , גיל העוברים בתור זה (אם יופעל כסדרו...) יורד ל-40 וכך יגבר קצב הבדיקה.
מישהו אחר סיפר שהוא עובד בחיפה. הוא מגיע יום יום מקפיר שליד בקעה אל גרביה. הוא יוצא מהבית בשלוש לפנות בוקר כדי לעבור פה, (מעל שעה נסיעה ואי אלו מחסומים) ואח"כ עליו לנסוע עוד שעה וחצי לעבודתו בחיפה. כמו להגיע מתל אביב לאילת דרך מטולה. יום יום. בשמחה.
ואנחנו מחפשות הגיון ושכל ישר.
ביום שישי הקרוב נצא לאירתאח מוקדם כדי להווכח במתרחש.