ארתאח (שער אפרים), חבלה, מעבר אייל, יום ה' 15.7.10, אחה"צ

צופות: 
שושי ב. וריבה ב. (מדווחת)
15/07/2010
|
אחה"צ


 
 15.00 שער  חקלאי חבלה    השער  בדיוק   נסגר.  לא  היו  ממתינים. 

15.15  מעבר  אייל  יש  כבר  עוברים   אבל  לא  הרבה. אין  מה  לציין.   

15.30  מעבר  ארתאח    בכניסה למתחם  הופתענו  לראות  שבסככת  ההמתנה  נמצאים   הרבה  אנשים.  לבושים  חגיגי.  בבירור   עם   מישהו  שהלך  יחד  אתנו למעבר  הוא   ספר  שאלו  אנשים   שנוסעים  לבקר   את  קרוביהם  בבתי  כלא  בארץ  וממתינים  למוניות ע"מ לחזור הביתה.  הוא  גם  סיפר   שיש  הסעות  כ 3-4  פעמים  במהלך  השבוע לביקורים  אבל  כל  משפחה  זכאית   לביקור   רק  פעם  ב6  חדשים!!   כשהגענו   לנקודת  התצפית  גילינו  שהחלונות  בכלל  לא  מאוישים   וזה  הסביר  את  המעבר  המהיר  והזורם  של  הרבה   אנשים  בשעה  זו.  רבים  מתלוננים  על  הקושי  בבוקר,  אבל   יש  פערים  בדיווחים,  יש שמדווחים על המתנה של חצי  שעה  ויש על המתנה של שעתיים  וחצי. ( נראה  לנו  שאלה  שמגיעים  מוקדם  במיוחד  כדי  לצאת  כמה  שיותר  מוקדם  הם  הממתינים  זמן  ארוך.  בד"כ  האנשים  שדווחו  על  חצי  שעה  של  המתנה  הגיעו למעבר  ב05.30-06.00  בבוקר  ולא  לפני).  התלונות  הן בעיקר  לגבי  המתנה  ארוכה  וצפיפות  בחדרי  הבידוק . 
תלונה  נוספת  היתה  של  אדם  מבוגר  יותר  שסיפר  שבד"כ בבוקר  יש  שרוולinfo-icon  שלישי  הומניטרי  (לבני  45  ומעלה)  ואז  עוברים  ללא  בדיקה  אלא  שהוא  נסגר בשעה  06.00.  
16.05  בדרכנו  חזרה  למכונית  עצרנו  ליד  סככת  הממתינים להכנס לישראל.  נראה  היה במבט  שאלה או  חלקם  הם  אנשים  אחרים  מאלה  שראינו  בכניסתנו.  כששאלנו  לאן   התברר  שהפעם  כל הממתינים   הם  מכת  האחמדין  הנוסעים  לכנס  של  יומיים  במרכז  האחמדין  על  הכרמל  בכפר כבביר.    היו  אנשים  מבוגרים,  צעירים  ואשה  אחת   ולכולם  יש  אישורי כניסה לישראל. 

16.25  מעבר  אייל    הרבה   אנשים  עוברים  בחזרה הביתה.  המעבר  זורם.  מתברר  שאלה  שלא   מראים   ת.ז.   עוברים  ואלה  שכן  מראים  (כי  רגילים  לשלוף  אותה  כבר   בכניסה   למחסום)  גם  כן  עוברים.  גם  פה כששאלנו   האנשים  סיפרו  לנו  שלפעמים    החלונות  סגורים  במעבר  אחה"צ  וגם  פה  היו  תלונות   על   עינויי  הבוקר  במעבר.  הדיווח על  אורך  זמן המתנה בבקר,  היה  בין  שלושת  רבעי  שעה  ועד  שעה וחצי. 

16.55  שער  חקלאי  חבלה   השער לא  פתוח.  30  איש,  אשה,  ילד  וגם  חמורים  וטרקטור  ממתינים. 
יש  סככה  חדשה   שפניה  מערבה   ורובה   בשמש  קופחת.  הספסל  ניצב  בצל.
17.02  השער  נפתח,   העוברים  כבר  התארגנו  בקבוצות  של  חמישה  ,  החיילים  בודקים  בקפידה  ובאיטיות  אך  בנימוס.  מה  שנקרא:  מבצעים  את  תפקידם...  כ20-25  דקות  מאוחר  יותר  כל  הממתינים  עברו. 

בשורה  התחתונה: לכאורה  אין  מצוקות  קורעות  לב   אבל החיים  תחת  הכיבוש  הצבאי  הם  הפרה  בוטה  של   זכויות  אדם   לחופש  תנועה  ולמעבר  ישיר  בין ביתו  לבין  שדותיו. 
הכל  מותנה  בפתיחה  וסגירה  של  שעריםinfo-icon  שבד"כ   הם  נעולים.