בית לחם, מת"ק עציון, יום ב' 26.7.10, אחה"צ

   מת"ק עציון  14:00 

באולם המתינו שלושה אחים שהשב"כ הזמינם לפגישה ב-09:00 בבוקר. הם הגיעו בזמן, תעודותיהם נלקחו ומאז הם מחכים. במת"ק, ובסביבתו הקרובה, אין כל אפשרות לקנות מאכל ומשקה. במקום יש רק ברז מים. טלפנו לאנשי המת"ק ובקשנו שיזכירו לשב"כ שהמוזמנים מחכים. הבטיחו להזכיר. זה לא עזר. המשכנו לטלפן לכל מי שקווינו שיעזור. פנינו גם לדובר המנהל האזרחי שביקש וקיבל את כל הפרטים: שמותיהם של האחים, מספרי תעודות-הזהות, כתובתם. חשבנו שפנייתנו השפיעה, כי בשעה ארבע נקראו שלושת האחים פנימה. שמחנו. אבל שמחתנו לא ארכה, כי כעבור רגעים אחדים הם יצאו החוצה והראו לנו טפסים מודפסים שנתנו להם, שמזמינים אותם לבוא שוב ב-1 באוגוסט.
 
כלומר אילצו אותם לחכות מ-9 בבוקר עד 4 אחר הצהריים ולהפסיד 3 ימי עבודה, כדי לקבל הזמנה לשבוע הבא! דברנו שוב עם דובר המנהל האזרחי ובקשנו שיטפלו בעניין וידאגו להתריע ולהשפיע על השב"כ שיחדל ממנהגו להזמין אנשים, לעצרם שעות רבות ולבסוף לשלחם עם הזמנה לתאריך אחר. לדאוג שיפסיקו את ההזמנות המענות האלו. הדובר, שבידיו היו כבר כל הפרטים, דרש בכל זאת שנכתוב לו מכתב ובו כל הפרטים.  

בית לחם  16:15  

כיוון שהתעכבנו במת"ק עציון, הגענו למקום כשהמוני הפועלים כבר גדשו את המעברים מהמדרכה עד הכניסה. בפנים היו שלוש עמדות פתוחות. אחת שמשה גם את הבאים מבית לחם. כשנכנסנו, הודיע לי קצין משטרה שהוא לא מדבר אתי, אבל, בכל זאת, הוסיף ואמר: "אתן שקרניות, את שקרנית!, את שקרנית!", שאלתי למה הוא אומר זאת והוא ענה: "מפני שאתן כותבות שקרים. את משקרת! את כותבת שקרים. אף פעם לא כתבת אפילו דו"ח אחד אמיתי". אחרי שאמר את דברו, פנה והלך.