חמרה, תיאסיר, יום א' 8.8.10, בוקר

צופות: 
רויטל ס., רחלה ח. (מדווחת)
08/08/2010
|
בוקר

 03:15 – 06:30 החלטנו לצאת עוד בטרם שחר, כדי לצפות בהתנהלות מחסום חמרה בשעות שבהן אנשים עוברים למקומות העבודה שלהם. בררנו מהי השעה שבה מתחיל העומס, והחלטנו להגיע לחמרה עד 4 בבוקר. כאשר יצאנו היה חשוך- לילה, וחם!!!

מחסום בזק 03:15
עברנו

החלטנו להתחיל במחסום חמרה. נסענו בכביש 90 (כביש הבקעה). בג'יפתליק פנינו מערבה לכיוון מחסום חמרה.

04:00 מחסום חמרה   רוח חזקה (נעימה)
אזור המחסום מואר. הג'יפ הלבן של המת"ק ו 4 חיילים. בצד חונים 2 אוטובוסים בדרכם לקלי"ה. הנוסעים - פועלים מאזור ג'נין פוסעים לכיוון האוטובוסים תוך כדי השחלת החגורה שבידיהם. תמונה זו תלווה אותנו כל הבוקר. ב 04:20 הגיע רכב צבאי (להסעת עצירים) ירדו ממנו 8-10 חיילים + 2 חיילות וכלב. עובר מיניבוס עם פועלים מטובאס להתנחלות יפית, אחר אל ההתנחלות רועי וכך הלאה. מדי פעם אחדים מהעוברים פורשים אל קצה המחסום (הכיוון דרום-מזרח) ומתפללים.
על הכביש שממערב למחסום רואים הרבה אורות של מכוניות (בתוך שטח המחסום אורות המכונית כבויים). כנראה שהנוסעים יורדים מהן מבעוד זמן ועוברים את הביקורת הביטחונית לפני שרכבם מגיע אל המחסום ועובר אותו. אנחנו רואות שהנוסעים מחכים לרכב שאיתו הגיעו (מיניבוס או אוטובוס או אחר). קשה לקבוע כמה זמן המכוניות מחכות בתור עד הגיען למחסום. מדדנו זמן של שני אוטובוסים: מרגע המעבר ועד העזיבה עברו 10 דקות, כאשר רוב נוסעי האוטובוס כבר חיכו לו. רוב העוברים הם אנשים צעירים, פועלים בהתנחלויות (תמרים, ענבים). מעט מאוד נשים. עברו גם מספר משפחות. לא פעם המת"ק סיפר בגאווה שבכל בוקר עוברים במחסום 4,000 איש ואפילו יותר מכך. בבוקר הזה נראה שמספר העוברים היה נמוך יותר.
החיילים במחסום (מילואימניקים שריון) מאבטחים את הכביש משני צדדיו. הכלב נמצא בעמדת הכביש. אחד החיילים ניגש אלינו, הוא מתעניין בעדינות בתפקידנו במקום. על הכובע שלו רשום: משפחה מנצחת. "אה, זה הכובע של הגדוד שלי...." חבריו מזרזים אותו להפסיק את השיחה ולתפוס את מקומו באבטחת הכביש.
05:15 ניגש אלינו מישהו מתיאסיר. הוא מספר שבמחסום תיאסיר מעבירים באטיות אחד אחד ועובר זמן רב בין רכב אחד לשני. הוא התייאש מלחכות למעבר שם ועבר בחמרה לאחר נסיעה של למעלה משעה (דרך טובאס).
אז עזבנו לתיאסיר

05:45 תיאסיר  רוח קרה

4 חיילי מילואים. החמישי על המגדל. המקום די שומם, כנראה ששעת השיא כבר עברה. אנחנו מברכות לשלום את העוברים. אף אחד לא מתלונן על איטיות או על תור ארוך.
חייל: "אם אנחנו לא ערבים אז לא אומרים לנו בוקר טוב???"
05:55 מכיוון המחנה מתחילים להגיע חיילים מחליפים לחמישה הנוכחים.

06:05 התחלפה כל המשמרת. מישהו שואל עלינו "מה זה?" ואחר עונה לו "עושים עליך סרט דוקומנטרי".

06:10 עברה משאית עם חול וחצץ לבניין, ואנחנו עזבנו. המקום ריק. 

06:30 מחסום בזק
אפילו לא שאלו לשלומנו.