חבלה, מעבר אליהו, עזון, עזון עתמה, יום ב' 23.8.10, בוקר

צופות: 
שושנה ז. נינה ס. רוני ש.(מדווחת)
23/08/2010
|
בוקר

06:35 מעבר אליהו (109)
מחכים עדין כ 20 אנשים. המעבר הוא של 5 אנשים כל פעם וזמן המעבר כדקה לאדם.
06:50 חבלהׂ
עדין לא התחילו להעביר אנשיםׂאך נראה שהחילים בשלבי התארגנות אחרונים ומתחילים להעביר. שוטר צבאי בודק תעודות ואחכ שולח בחמישיות למתקן. המ.צדיקית דורשת שיגיעו בשלשות אך הפלסטינים משכנעים את החילים שהם התארגנו כבר בחמישיות ואכן המעבר מהיר וללא עיכובים. ב 10 דקות עברו 5 חמישיות.
07:25 ג'איוס מערב
בדרך אנו פוגשות את סטלה מהקבוצה האקומנית הצועדת מהכפר למחסום.
07:35 השער עדין נעול ולידו מחכים כ 10 פלסטינים. הם מדווחים שלעיתים קרובות השער לא נפתח בזמן. אנו מטלפנות לקצין המעברים ט. שאומר שיברר.
07:45 מגיע האמר והחילים פותחים השער בזריזות ומתחילים להעביר את המחכים.לשאלתנו למה האחור ענו שהמ צדיקית הרגישה לא טוב והקיאה והם החזירו אותה לבסיס.החילים מכירים את העוברים ומתיחסים באדיבות לעוברים שרובם מבוגרים כי ההיתרים לעבד את האדמה ניתנים בעיקר למבוגרים.
בין המחכים לעבור גם שתי מכוניות. בראשונה ישבו שני אחים מבוגרים , ובן של אחד האחים.מסתבר שהם 7 אחים שירשו את האדמה מאביהם,יש להם כ 500 דונם אדמה ,כל האדמה נמצאת מעבר לגדר ורק למבוגרים ניתנים אישורים לעבור ולעבד אותה. למספר קטן מהצעירים ניתנים אישורים זמניים. קשה להם מאד אך זו אדמתם ופרנסתם ובגאוה סיפרו לי על הגידולים שהם מגדלים למרות הקשיים. הם מתלוננים ששער צופין נסגר ב 05:00 ומפעיל הבאר שלהם שגר בקלקיליה צריך לחזור לביתו בשעה זו ולכן לא יכולים להשקות בשעות מאוחרות יותר.
הם מקבלים אישור לעבור עם המכונית.
גם לבעל הרכב השני (שנתן לי את שמו ומס' הטלפון שלו במידה שנרצה לדבר איתו יותר) יש אישור מעבר עם הרכב כי לטענתו אדמתו משתרעת על שטח גדול  ויש לו מאות דונמים ואינו יכול להגיע לכל השטח ללא אוטו (?)
סטלה האקומנית לוקחת אותנו לשער ג'איוס דרום. חברתה כבר מחכה שם לחילים המגיעים לפתוח השער אחרי שסוגרים ג'איוס מערב.
הדרך לשער עוברת דרך הכפר ואח'כ על דרך לא טובה כי בחלקה עוברת על תואי הגדר שהוזזה שם. מענין ומרגש לראות איך החקלאים מנסים לשקם את האדמה שנהרסה ע'י הגדר ונוטעים שם עצים חדשים.
לא הגיעו כל פלסטינים לעבור וכך כנראה קורה הרבה פעמים. החילים לפעמים מחכים ברכב ופותחים השערים רק אם מישהוא מגיע אך היום לכבודנו פתחו. האקומנים מגיעים לשם ברגל.לקחנו אותן בחזרה לביתן בכפר ובדרך סיפרו לנו על עיסוקיהן. בלילות, כאשר החילים מגיעים למסור זימונים מהש'בק באמצע הלילה הן יוצאות מהבית שלהן ונעמדות בכביש כדי שהצבא ידע שיש מי שמשקיף עליהן גם בלילה.
09:00  אנו חוזרות לעזון ונוסעות למחסום הצפוני של עזון עתמה לראות אם הוא מאויש שוב.הדרך  עוברת בכפרים ודרך מטעים מטופלים היטב.
09:20  מחסום עזון עתמה הצפוני הבוקר היה נטוש מחילים וראינו את המוניות הנכנסות ללא הפרעה לכפר. מחוסר זמן לא נכנסנו לכפר גם אנחנו כי לא ידענו אם החילים יתנו לנו לעבור במחסום העליון.10.00 חזרנו דרך עזון לכביש 55 ודרך מעבר אליהו הביתה.