חבלה, ענבתא, יום ה' 5.8.10, בוקר

צופות: 
עדנה ק., רינה צ.(כותבת)
05/08/2010
|
בוקר


 
סיכום -שני שבטי בדואים שנשארו במובלעת אלפי מנשה מטורטרים עד שלא מאפשרים להם סיפוק צרכים מינימלים - צרכי אוכל  (ביצים ובשר), גן ילדים, בלוני גז.
מופעל עליהם לחץ כדי שינטשו את אדמותיהם (אדמות פרטיות בבעלותם) ויעברו לאיזור עיזבת טביב.
כל בניה היא בלתי חוקית מאז '67.
בשער חבלה אמרו לנו שאיימו על בעלי אדמות מעבר לגדר שהם מנועי שב"כ ובעתיד יימנע מהם להגיע לעבד את אדמותיהם
(ואז אפשר יהיה לעקל אותן בטענה שאינן מעובדות).
אלה שתי דוגמאות לנסיונות לנשל את בעלי האדמות באיזור מרחב התפרinfo-icon.
במיוחד קשה מצבם של הבידואים.
ראינו איך מנצלים את חוסר האונים של הפועלים הפלסטינים לקבל את השכר המגיע להם על פי החוק.
המחסום בשבי שומרון על כביש 60 לג'נין נפתח לתנועת פלסטינים לפני יומיים.
בנוסף ביקרנו חברים בענבתא ובבית דג'אן.

 שער חבלה = 700-7.35
מעבר לשער בכיוון חבלה עומדים הרבה אנשים. איננו יכולות לראות כמה. השער נפתח לפני 15 דקות. בכל פעם מעבירים 4-5 איש למתקן הבדיקה וכעבור 3-4 דקות הם יוצאים החוצה.
אחד העוברים , בעל אדמה במרחב התפר, מודאג. יש לו אישור חקלאי, אבל הוא מנוע שב"כinfo-icon, ונאמר לו במת"ק שבעתיד מי שאין לו כרטיס מגנטיinfo-icon (שנמנע ממנועי שב"כ ) לא יוכל לעבור בשער. כך הוא למעשה יאבד את האפשרות לעבד את אדמתו, ובעקיפין יאפשר למנהל האזרחי להשתלט עליה.
דיברנו עם אחד הפועלים . הוא עובד במושב ירחיב ( מרחק הליכה מהשער) ומקבל 100 שקל עבור יום עבודה.כמה טוב לו , לתושב ירחיב , שהוא גר כל כך קרוב לשטחים. שכר מינימום, המתחייב בחוק, הוא כ-160 שקל. וזה בלי ביטוח לאומי, דמי חופשה ומחלה, ושאר זכויות שהוא חייב על פי חוקי מדינתנו. ומי יעז לתבוע זאת ממנו? 

שבט רמאדין (במובלעת אלפי מנשה)-
7.50-8.45
במובלעת נשארו שני שבטים בדואים. השני – שבט אבו פרדה. ולו יש מוכתר.
דיברנו עם בעל המכולת ברמאדין.הם פליטי '48 מאיזור באר שבע. יש להם כ-100 דונם רשומים בטאבו.
לפני כשנה "הציעו " להם מהמינהל האזרחי לעבור לאיזור עיזבת טביב. הם סירבו.הכפר נחשב בלתי חוקי. כל בניה אסורה- מיד מגיע מפקח בניה ומאיים בצו הריסה.
עד לפני כשנה עוד העלימו עין, עכשיו לא מאפשרים שום בניה. רוב הבתים עשויים פח.
חלק עובדים באלפי מנשה. לחלק יש כבשים. פעם כולם חיו ממרעה.
מיםinfo-icon מקבלים מאיזור התעשיה באלפי מנשה. חשמל – מגנרטור, 5 שעות ביום, 3- בלילה. וזה בפחונים לוהטים. אי אפשר לשמור מצרכים במקרר.במכולת אין כמעט מצרכים חוץ מסיגריות. כדי להביא מצרכים מקלקיליה צריך המוכתר להתקשר 3 ימים מראש עם רשימת מצרכים מפורטת, ואז בעל המכולת יעבור בשער אליהו (109), יעבור בידוק במיתקן הבידוק.
אסור להעביר ביצים ובשר גם לא לצריכה פרטית.
גם להעברת בלוני גז צריך תיאום מראש.הוא ביקש מאיתנו אולי אפשר להקל את הקשיים שעושים לו במעבר אליהו.
אונר"א מחלק אחת ל-3 חודשים מוצרי מזון בסיסיים.
אין גן ילדים. בית ספר – בחבלה ובראס א-טירה. 
ככה חונקים אותם לאט לאט עד שיישברו ויעזבו את אדמתם לטובת מדינת ישראל ומתנחליה. 

עברנו את מחסום קלקיליה לשעבר כדי לחוות כמה פשוט עכשיו להיכנס לקלקיליה. 
הבאנו חבילות בגדים למחמוד העובד באירגון צדקה בטול כרם.הוא עצמו מנוע שב"כ. 
ביקרנו משפחה בענבתא. עדנה הסיעה את בת המשפחה, כשהיתה בת שנתיים, לטיפולים באיכילוב אחרי ניתוח להסרת גידול בראש.הילדה פורחת . אבל המשפחה מתמודדת עם מחלה גנטית קשה. שמדרדרת למצב של כמעט צמח,שתקפה שתי ילדות, בנות שנתיים ו-4, שלא נמצא לה מרפא בבתי החולים בשטחים. הם ביקשו עזרה לקבל טיפול בישראל. האמון ברפואה הישראלית גובל ביכולות על טבעיות. עדנה פנתה למרכז פרס. 

כשהיינו בענבתא סיפרו לנו אנשים מחארס שיהודים דתיים באים להתפלל שם על "קבר קדוש". באחד הדוחות שלנו קראתי שזהו קברו של כלב בן יפונה (מספר במדבר?)
הממשכנו למחסומי שכם