ארתאח (שער אפרים), יום ו' 6.8.10, בוקר

תרגום: חנה כ.

הגענו בשעה 05:00. חפץ חשוד נמצא בשטח שמחוץ למסוף בצד הישראלי, כך שהמיניבוסים ונהגיהם שחיכו לנוסעים, היו חייבים לזוז הצידה. לא הורשינו להתקרב למסוף. רובוט נשלח לירות בחבילה הנטושה.
לא היה קול של פיצוץ כאשר הכדורים פגעו בחבילה.
רק בשעה 05:30 נפתחו השערים והפלשתינאים שהיציאה מן המסוף נמנעה מהם התפרצו בריצה. הצד הפלשתינאי נפתח בערך בשעה 05:00 כרגיל ביום ששי, אך מאחר שלא איפשרו לאנשים לצאת בצד הישראלי, נוצר פקק גדול. לא נמסרה להם הסיבה לעיכוב  ואפשר היה לראות את הרוגז ואת המתח שלהם בגלל ההמתנה הארוכה.
ספרתי את האנשים היוצאים שעה שמיקי בדקה את בצד השני ודיברה עם אנשים במגרש החניה בזמן שחיכו להסעות.
נאמר למיקי שיום ראשון הוא יום הרבה יותר קשה מאשר יום ששי.
בזמן ששהינו במסוף (05:00-06:48) עברו כ-1.620 אנשים. היה תור ארוך של ממתינים בצד הפלשתיני לפני שהמסוף נפתח והתור הזה נמשך עד 06:10. בשונה מן המצב במעבר אייל, בארתאח אין עזרה מצד המשטרה הפלשתינית או שומרים ממונים בצד הפלשתיני כדי להבטיח סדר כלשהו בתור.
כתוצאה נוצר מצב קשה מאד שבו אנשים דוחפים ונאבקים כדי לשמור על מקומם בתור בשעה שהקהל הגדול מנסה לעבור דרך הקרוסלות.
היו הרבה תלונות מצד הפלשתינאים על הצפיפות בתוך המסוף ומחוץ לו, הזמן שעליהם לחכות בתור, חוסר היעילות והמחסור בכוח אדם במסוף וחוסר ההתחשבות וזלזול שהם מרגישים.