א-ראס, ארתאח (שער אפרים), חבלה, יום ד' 18.8.10, בוקר
06:40 (שעון ישראל) חבלה.
השער סגור. מהעבר השני כמה עשרות פלסטינאים מצפים לפתיחה. תום מתקשרת למת"ק. תשובה: הכוח היה צריך לקפוץ לפעילות ולכן העיכוב.
06:50 מגיע רכב צבאי ממנו יורדים 2 חיילים. אנחנו שואלות מהי סיבת העיכוב. חייל: "אם ערבים מחליטים לקפוץ מעל הגדר במקום אחר...יש עיכובים. אין מה לעשות". ממתינים למשטרה צבאית.
תום שוב מתקשרת למת"ק.
07:00 המר עובר ולא עוצר. אנחנו פונות שוב לחיילים ומבקשות לבדוק מה קורה. חייל: "אם הם עושים בעיות, זה מה שקורה".
07:05 השערים סוף סוף נפתחים אך עדין אין מעבר אנשים.
07:12 החייל בבודקה מודיע שיש בעיה עם המחשב. תקוע.
07:17 הראשונים נכנסים לבידוק. החמישה הראשונים יוצאים ולהפתעתנו מחייכים ומברכים אותנו ב"בוקר טוב" מבלי להתרעם.
07:20 חמישה אנשים נוספים עוברים את השער. אין קיטורים הבוקר.
07:25 אנחנו עוזבות כאשר עשרות אנשים עדין ממתינים, בשקט יחסי, למעבר.
07:30 ארתאח/שער אפרים. התנועה זורמת. פניה לכביש 574 צפונה. ירידה לדרך לא סלולה.
07:45 ג'יוס – שער חקלאי. פוגשות איש ואישה בשרות הכנסייה, גרים בג'יוס, כמונו עומדים בשער ומתעדים. לדבריהם השער נפתח בשעה 07:30 ונסגר ב-08:15 והבוקר מספר חקלאים עברו.
בחור אחד עובר ברגל ושני על חמור.
07:55 אנחנו נפרדות וממשיכות צפונה.
08:15 שער א-ראס. 3 חיילים פונים אלינו ומבקשים לדעת מי אנחנו. אנחנו מבקשות אישור לעלות על הכביש המערכת ולאחר שיחת טלפון זריזה אנו נענות.
נוסעות למעבר תאנים. במחסום חיילים ושוטרים ושקט.