א-ראס, ארתאח (שער אפרים), ג'וברה (כפריאת), ג'ית, חבלה, עזון, יום ד' 25.8.10, אחה"צ

צופות: 
תמי כ., מרים ש. מדווחת
25/08/2010
|
אחה"צ

 

 14.45 – שער אפריים,
אנחנו מבקשות לפתוח את השער לג'בארה, החייל טוען שאין אישור. תמי מתעקשת ומתקשרת ללשכת המח"ט , אחרי חצי שעה בשמש הקופחת נפתח השער. (המלצה של תמי: להתעקש ולצלצל למת"ק או אליה).

15.15 נסיעה דרך ג'בארה השקטה לשער התלמידים, א' ראס, כפר סור נראית בניה מרחוק. כור.
בחג'ה חנויות פתוחות ואל-פונדוק שוקקת חיים.
אנחנו מגיעות לג'ית וממול רואות במו עיניינו שהדרך  לסרה פתוחה.  מחליטות לראות מקרוב.
סרה – כפר גדול ומבוסס כ-3000 איש, 4 משפחות עיקריות. אנחנו מטפסות במעלה הכביש למכולת גדולה שכמה גברים יושבים בפיתחה.  מזה שבועיים שהוסרו המחסומים ללא הודעה מוקדמת. מקצר משמעותית את הדרך לשכם בעיקר לבאים ממערב. הבעיות העיקריות אבטלה, הפסקות מיםinfo-icon ממושכות לפחות פעמיים בשבוע, זו הכרות ראשונה שלהם עם מחסוםווטש והם מגלים סקרנות.

16.10– עזון 
מחסום פתע מאוייש מילואימניקים עויינים. כשאנו שואלות למה, הם משיבים שאתמול כמעט נהרג חייל בכניסה מזריקת אבנים.

16.20 – ג'איוס השער החקלאי סגור.

16.55 – חבלה.
בצל המבנים הסמוכים לשער ממתינים כ-25 פועלים, עובדי המשתלות.
אנחנו משוחחות איתם על הבעיות, הצום, השיגרה המתישה של בזבוז זמן במחסומים.
בדיוק ב-17.00 מופיע רכב צבאי, לוקח לחיילים כ-15 דקות התארגנות ואז מוכנסים הפועלים בקבוצות של 5 לביתן הבדיקה. המעבר מהיר וחלק ואף על פי כן הצמים כבר מותשים וזקוקים למנוחה.