אבו דיס, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ד' 20.10.10, אחה"צ
17:30 - 14:30 שינינו הפעם מהמסלול הרגיל ולא נסענו לשיח' סעד. במקום זה ירדנו במורד מאבו תור, לאורך השכונה היהודית החדשה, לעמק. פגשנו בדרכנו הרבה מאד שוטרים ממשמר הגבול. לא רצינו להיכנס לתוך סילואן השנויה במחלוקת ובכל זאת נפגענו מאבן קטנה. למזלנו לא נגרם נזק רב למכונית שלנו שכבר אינה חדשה. מיהרנו להסתלק ונוכחנו שבראס אל עמוד מתקדמת הבניה במתחם המשטרה בקצב מהיר מאד.
בראש מגדל התצפית שליד הפשפש הורכב מכשיר ענקי חדש, כנראה לצורך צפייה משופרת על הסביבה.
מעבר הזיתים
נכנסנו למעבר הזיתים מבלי שהחיילים, שהיו עסוקים בהתבוננות במחשב, הבחינו בנו. נהגי המוניות הציעו לנו הסעה, לא היה להם מושג מי אנחנו ולשם מה אנחנו נמצאות שם. בדרכנו חזרה, לתוך ישראל, היו רק אנשים מעטים לפנינו התור. אישה אחת, אזרחית ישראלית, שמעולם לא עברה מחסום, החזיקה בארנקה סכין קטנה. התור נעצר באחת ועל האישה ניחתו צעקות ואיומים. לדבריה, חזרה מביקור תנחומים אצל קרובים מעבר לקו הירוק, ביחד עם עוד חברה. נתבקשנו לעבור במסלול אחר ותמהנו מה יקרה לאישה שלמרבית הפלא מעולם לא נדרשה להציג את תכולת ארנקה. מגלה המתכות היה רגיש במיוחד ואנחנו אפילו נדרשנו להוריד את השעונים שלנו. אחרי שעברנו את המסלול כולו, האישה עדיין לא הופיעה וחברתה ביקשה מאתנו לעזור. קראנו לחייל אבל הוא לא שמע אותנו ובאותו הרגע הופיעה האישה. זכינו לתודות רבות אף על פי שלא עשינו מאומה, לפחות הראינו כוונות טובות.
בא-זעים נראו יותר מכוניות מאשר בעבר. סביב חנות המכולת הותקנה גדר כמו כלוב, בשל פריצה שהייתה לפני כחודש.
החיילת במחסום היציאה פטפטה עם חברה ולא הרגישה בנו. המשכנו לאורך הכביש והשגחנו בעבודות העפר הענקיות הנעשות בהקמת המחסום/מעבר החדש בענאתה שיחליף את מחסום חיזמה כאשר סלילת כביש האפרטהייד תסתיים.
בשיח' ג'ראח אין יותר אוהל ושני 'אקומנים
' נערה שוודית ובחור פיני פטפטו וצילמו. תושבת צעירה, שזכרה אותנו מביקור קודם, הייתה עסוקה בכתיבת דו"ח לאונר"א בנושא: "נשים במצבי מלחמה". על תחושותיה בעקבות עקירתה מביתה. היא טענה שאינה יכולה להתרכז כאשר היא יושבת על הכביש בנוכחות 'קהל'.
ילדים שיחקו בכביש ומתנחל צעיר פסע ישירות דרך מעגל התומכים בפלשתינים המגורשים מבתיהם. מישהו שאל אותו אם אין לו כל דרך ארץ, זה כמובן לא נגע לו כלל.