זעתרה (תפוח), חמרה, תיאסיר, יום ג' 18.12.07, אחה"צ

צופות: 
אליכס ו ודפנה ב. (רשמה)
18/12/2007
|
אחה"צ
12.30- מחסום חמרה
שתי מכוניות ממזרח, ארבע ממערב, כעשרה הולכי רגל ממתינים למכוניות הנבדקות. לא עצרנו.

13.00 - מחסום תיאסיר
13.05- 13.15 - החלפת משמרות ועצירת המחסום עקב כך. למרבה המזל לא מגיעים הרבה אנשים באותו הזמן. בתום החילופין יש שתי מכוניות מצד מערב בלבד.
המעבר מהיר, הולכי הרגל לא נדרשים לבוא "ואחד ואחד" וגם לא להרים חולצות. רק נהגי המכוניות. (כמה מגוחכת ההשפלה הכרוכה בהרמת החולצה והסיבוב, כאשר המכונית עצמה לא נבדקת, שהרי כל מה שלא נמצא על גופו החשוף של הרקדן יכול להמצא במכונית).
זמן מעבר - משאית חמש דקות, מונית ללא נוסעים דקה, עם נוסעים כעשר דקות של מעבר הולכי הרגל.
החיילים ניסו בתחילה להרחיק אותנו, אך הסמ"פ עמד מאחורי אישורו שנעמוד מול השירותים, ליד הבודקה של הבדיקה. משם רואים לא רע בכלל.
הפלסטינים אומרים שבימים האחרונים המעבר קל ומהיר יותר מבעבר.

המ"פ מגיע ומסביר שלקראת החג (המתחיל למחרת) המחסום יהיה פתוח עד חצות. אמרתי זאת לאחר מכן לנהגי מוניות והתברר שלפלסטינים שכחו להודיע. הם כמובן שמחו, אך לא ידעו מכלום.

מגיעה משפחה עם ששה ילדים בכל הגילאים. האב מעביר את המכונית והילדים עליזים וקופצניים עוברים ברגל עם אמם. כאשר הם ממתינים לקריאה "תעל" שמאפשרת להם להתקדם אל הקרוסלות ולאחר מכן לביתן הבדיקה, הקטן, כבן שנתיים, מקפץ לו קדימה. אחותו הגדולה ממהרת בחשש להחזיר אותו לקו המותר. הילדים לומדים בגיל צעיר ביותר להישמע להוראות השרירותיות והבלתי הגיוניות של הכובש (שהרי ההמתנה הזו מרחוק היא מיותרת ובאה רק כהפגנת כוח, אך גוררת לא פעם עיכוב נוסף. למה שלא יחכו ליד הקרוסלות ויחסכו את זמן ההליכה אליהן?). בקרוסלות עצמן הילדה הגדולה יותר (כבת 12) מעבירה את הקטנטנים אחד-אחד ומסבירה לנוכח פניהם המבוהלות את תיפעולה ואיך לדחוף למען יצאו מהצד השני.

14.30 - מחסום חמרה
טור ארוך של מכוניות (16 במספר) ממתין לעבור לגדה (מערבה). האנשים ממתינים כבר זמן רב (מעל שעה) ומסתובבים על הכביש. תשע מכוניות ממתינות לעבור לבקעה.
מפקד המחסום שולח אותנו לעמוד בצומת המרוחק, אחרי שתהקרבנו כ-50 מ' מהמחסום. אנו מסרבות והוא עוצרinfo-icon את החיים במחסום. מכיוון שגם קודם לא ממש הזדרזו להעביר, זה לא ממש משנה. התור התארך לכ-25 מכוניות (אבל לאחר מכן חוסל). המפקד גם מנסה להתלונן עלינו בפני שני שוטרים שבודקים מכונית שלטענתם היא גנובה, אך הם מסרבים להתערב. גם הם כנראה מבינים שאין עילה לסילוקנו.
צילצלתי למג"ד, הוא לא עונה.  טלפון לדובר המת"ק, הוא מסכים עמי שאסור לסגור את המחסום ומבטיח לטפל בעניין זה וגם בעומס. כעבור חמש דקות המחסום נפתח מבלי שנתרחק, ומגיע ג'יפ עם עוד שני חיילים לתגבורת. הבדיקה נעשית בשני מסלולים במקביל ועד 15:15 מחוסל התור. לאחר מכן, לא היו יותר תורים ארוכים בשום צד.

שני שוטרים בודקים מכונית ישנה חשודה כגנובה, כי מספר הרישוי ומספר השילדה לא תואמים. בתוך המכונית יושבים בסבלנות מדהימה, במשך למעלה משעה, אשה ושלושה זאטוטים בני שנה עד ארבע. לבסוף שוחררה המכונית לדרכה, כמה דקות לפני שעזבנו.

15:35 -עזבנו.

16:15 - מחסום זעתרה (צומת תפוח)
 
תור ארוך, 25 מכוניות ממתינות מכיוון חוצה שומרון. גם מכיוון שכם ישתור דומה, אך שם יש שני מסלולים והבדיקה מהירה יותר.

במחסום המערבי, חייל אחד, גס וקולני בודק לאט ועושה הפסקות ארוכות בין מכונית למכונית. אנשים יורדים מהמוניות ומנסים לעבור ברגל, ביניהם אב עם שלושה זאטוטים שהגדול בהם בן ארבע. החייל מסרב להעבירם, אלו ההוראות שלו, שרירותיות ככל שיהיו, ומהן לא ימוש גם אם מאוד מאוד קר. האנשים מסבירים שבגלל התור הארוך המוניות הורידו אותם ופנו לחזור והם תקועים. את החייל התירוץ הזה ממש לא מעניין. "תעלו על איזה מכונית, אחרת לא תעברו," הוא אומר בטון קשה. ועל כף הוא מוסיך שכל עוד יעמדו שם הוא יעצור את המעבר במחסום ואיש לא יעבור. וכך התור הולך ומתארך. אבל מה לעשות, ובינתיים כל המכוניות מלאות ואין לאב ולילדיו לאן להיכנס.
בחור בן 16 מקבלאן מעוכב. הגיע עם אחיו ואין לו תעודה. האח הלך לקבאלן (הנמצאת פה תיכף, מעבר לכביש) להביא את התעודה של אביו, והבחור עם סווטשר דק, הקפוצ'ון משוך על ראשו, עומד ורועד מקור, מדליק סיגריה בסיגריה וממתין כבר למעלה משעה.
טלפנתי לאימן שהבטיח לשלוח עוד חיילים להקל על העומס. ואכן, הגיעו קצין וקצינה ונעמדו לשוחח עם החייל שאמור לבדוק, והתור ,שהחל כבר לנוע לאיטו לאחר שהולכי הרגל הצליחו להשחיל עצמם לתוך המכוניות העמוסות, נעצר שוב. 2 הקצינים נשארו במקום כעשר דקות, לא בדקו אף אחד אך הירבו לשוחח עם החייל ולהסיח את דעתו. טילפנתי שוב לאימן להתלונן, ואז, ללא עזרת חיילים נוספים החייל החל להאיץ בבדיקה.
17.00 הגיע האח עם התעודה המיוחלת והצליח לשחרר את אחיו המעוכב וגם התור התקצר לכשמונה מכוניות.
         עזבנו.