חמרה, תיאסיר, יום ד' 28.11.07, אחה"צ

צופות: 
אנינה ק. יהודית ה. ושתי אורחות: אסתי ונגה
28/11/2007
|
אחה"צ
תיאסיר 1250
פלסטיני אשר קנה מכונית חדשה הגיע איתה למחסום, אך ברישיון הרכב היה כתוב שם של מישהו אחר ולא ניתן לו לעבור.
המח"ט שהגיע לביקור שוחח עימו והשתכנע באמיתות הדברים ואיפשר לו לעבור. כמובן שהוא מהלל ומשבח את המפקד בפנינו.
המח"ט מספר לנו על הנהלים וההכנה של חייליו לפני כל משמרת, כאשר הערכיות לפי דבריו היא החשובה ביותר. מה שהפריע לו שנגה (האורחת) היא נערה בת 17 ובעיניו זה לא נכון להביאה למחסום.

לאחר שנעדרו במשך חודשיים חזרו חיילי הנח"ל החרדי והם שמפעילים את המחסום. 
במחסום  הנוהג השגרתי, הנוסעים יורדים ועוברים את המגנומטר ואת הקרוסלות, במחסום הרכבים עוצרים לבדיקה וכולם עוברים במהירות. גם לכיוון ההפוך כלומר לכיוון טובאס (הגדה) מגיעות משאיות ומכוניות עמוסות בירקות ופירות ועוברות כמעט ללא בדיקה.

חמרה 1435
תור גדול מאוד משני הכיוונים. נראה שעד שהגענו המכוניות עומדות וכמעט אף אחת מהן לא עברה לשום כיוון.  הנהגים וחלק מהנוסעים נמצאים מחוץ למכוניות. הם מספרים שמחכים בין שעה לשעה וחצי, מרגע שהגענו  המעבר החל משני הכיוונים במהירות וחלק מהנוסעים  צועקים לנו: תודה רבה.

קבוצה גדולה של פועלים, בחורים צעירים, מגיעים למחסום, כאשר האוטובוס שממנו ירדו מחכה בתור למעבר. הם צריכים לעבור דרך הקרוסלות ולהציג תעודות זהות. כולם עובדים בבית האריזה בחמרה, באריזת עגבניות.  הם משוחחים איתנו ומספרים על עבודתם ומקבלים עונש מהחיילים: עליהם לחזור לאחור, לעמוד בשורה ולעבור אחד אחד.

בחור צעיר מחברון מספר לנו כי הוא עובד בהובלות לשכם וג'נין, אך שוכר נהג מהג'פטיק שיוכל לעבור במחסום משום שעם תעודת זהות מחברון אסורה עליו הנהיגה במחסום. הוא עובר  דרך הקרוסלה ואילו הנהג נוסע ברכבו ומעביר לו את הרכב וכך מדי יום והדבר עולה לו כסף רב.
התורים הענקיים הולכים ומצטמצמים ואנחנו עוזבות ב 1515.
הבקעה ירקרקה בעונה זו הצמחייה החלה לצמוח והאדמה החומה-ירוקה נראית יפה, גם להקה של יעלים  חלפה על פנינו בשטח.
"הכל כל כך פתוח והכל כל כך סגור"... מסכמת נגה את  מה שראתה.