חמרה, תיאסיר, יום ד' 19.3.08, אחה"צ

צופות: 
אנינה, איילת ויהודית
19/03/2008
|
אחה"צ

 19.3.08  

בכניסה לברדלה, השלט הגדול האדום שאסר כניסה לשטח A נצבע כולו בשחור .

1300  תיאסיר
משאית אחת עומדת לפני המחסום כדי להכנס לטובאס. במחסום 4 חיילים, אך לא מתייחסים אליה.
מן הצד השני עומדות מספר מכוניות וגם הן לא נקראות.
לאחר כעשר דקות היא נקראת ועוברת את המחסום.
החיילים מתחילים להעביר את הילדים החוזרים מבית הספר. עשרה ילדים עומדים ומחכים ולאחר 35 דקות מגיעה מכונית קטנה, שעוברת במחסום ואוספת את כולם, אחר כך פגשנו אותם במאהלים שלאורך הדרך.
א' נהג מונית מספר כי בשבת חיכה שלוש שעות, היום חיכה רק שעה. ביקש את מספר הטלפון שלי כדי לדווח על הבעיות במחסום. הוא טוען כי בשבוע האחרון חלה החמרה והציפייה במחסום ארוכה מכרגיל. אחריו עוברות עוד כמה מוניות אשר אוספות את המורות והמורים החוזרים לביתם.
1350 המחסום התרוקן ועזבנו לכיוון חמרה.

1415 חמרה
10 מכוניות מכיוון מזרח (הג'יפטליק), ו 7 ממערב עומדות ומחכות. לפתע לאחר שהיינו במחסום 10 דקות, (עמדנו ליד הבטונדות), בלי שום סימן מיוחד המחסום נסגר. חיכינו לבאות. לאחר מספר דקות ניגשו שני חיילים שאחד מהם היה מפקד המחסום, כך אמר והשניים החלו בשאלות: "מה אתן?" "מי אתן?" "אסור לכן להיות כאן". הראיתי את שני המכתבים של היועץ המשפטי כדי להבהיר כי אסור להם לסגור את המחסום,בגלל היותנו במחסום, הם קראו בקפידה במשך כרבע שעה ואז לפתע צץ לחייל הרעיון, כי המחסום לא נסגר "סגירה כללית"  כפי שכתוב במכתב, לגבי האיסור, אלא רק חלקית. יש גם התראות רבות ולכן לא ניתן לעבור כרגיל. בינתיים התאספו מכוניות רבות משני הכיוונים, והשניים  פתחו את המחסום והחלו להעביר לאט לאט את הבאים ממזרח. החלטנו לעזוב כדי לא לפגוע בפועלים שיצאו הבוקר מוקדם מאוד לעבודה,אלא שאז הגיעה מכונית, ירדו ממנה שני סמלים ראשונים, והחלו להעביר את כל המכוניות ללא בדיקה כלל. תוך רבע שעה עברו כולם במהירות, כששני החיילים  עומדים וצופים במחזה ולא יכולים להמשיך בשביתה האיטלקית. המחסום התרוקן ועזבנו.