אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ג' 18.12.07, אחה"צ

צופות: 
רינה ה., חנה ג., יוליה ו. רחל ו. (מדווחת)
18/12/2007
|
אחה"צ

  


 
התחלנו במעבר זיתים  במקום היו קצת יותר אנשים מהרגיל בשעה כזאת. התקרבנו לאדם שהיה במקום עם אשתו ושלושה ילדים מאוד צעירים. האישה (שהיתה בעלת תעודת זהות כחולה) והילדים התקדמו לעבר הצד הפלשטיני. האיש, שיש לו תעודה ירוקה (והוא נמצא בצד הישראלי) לא יכול היה לעבור בגלל פג תוקף האישור שלו. מזה חודשים הוא מנסה, בלי כל הצלחה, לחדש את האישור שלו, אך נאמר לו שלא נעשים חידושים של אישורים. הוא רצה לבקר את אביו במהלך החג, אך לא יכול לעשות זאת דרך המחסום עם אישור שפג תוקפו. לדבריו הוא עובד בירושלים, ומתמיד באותו מקום עבודה שנים. הבוס שלו מחזיק אותו בעבודה גם בלי אישור בגלל שהוא מכיר אותו ונותן בו אמון, והוא עובד טוב. בינתיים, אין הוא יכול לבקר את משפחתו בצד השני.

 
ואדי נאר
הרבה תנועה במקום, אולי בגלל החג. כמוח כן, מעט פועלים עוברים במקום, אולי בגלל אותה סיבה. רוב כלי הרכב העוברים הם מכוניות פרטיות, ולחלק מהן מסמנים לעבור ביקורת ארוכה וקפדנית, כמותה לא ראינו בעבר. דלתות הרכב נפתחות, הריפוד שעליהן נבדק, המנוע נבדק מול האינפורמציה הרשמית, וכל מה שנמצא בתא המטען מוצא החוצה, והאזור נבדק בקפדנות. בדיקות אלו לוקחות עד עשרים דקות. איש מג"ב התיחס לכל אדם כאילו הוא מחבל בפוטנציה. איש מג"ב השני לא התערב בבדיקות, אבל נבח כל הזמן על האנשים להכנס למכוניות. בכל המקרים היו ילדים קטנים במושב האחורי של המכוניות, ואלו, קרוב לוודאי, נבהלו  עד מאוד מכל המתרחש.

באמצע כל הבדיקות האלו, הבחין החייל הבודק במכונית שבאה מהכיוון הלא נכון, במעלה הכביש המוביל למחסום. זאת היתה מכונית של רופא אשר התחיל לצאת מרכבו כדי להסביר את עצמו. החייל הבודק צעק עליו לחזור למכונית ולהסתובב. הוא לא היה מעוניין בשום הסברים או נסיבות מקלות. שולט ונשלט - סוף הסיפור.


 
עזריה 
מלאה אנשים שעשו קניות לחג. האוירה היתה חגיגות, ולא היתה נוכחות של אנשי מג"ב או מחסום פתע, בזמן שהותנו במקום.