אבו דיס, ענאתא, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ה' 17.1.08, בוקר

צופות: 
יעל י., אורה ק., שירה ו.(מדווחת)
17/01/2008
|
בוקר
05:55 – מעבר הזיתים
כמה עשרות אנשים ממתינים מחוץ לשער החיצוני. יחד עם זאת, נראה היה כי התנועה זורמת והתור התקצר תוך זמן מועט.
 
עובר אורח סיפר לנו שלקח לו עשר דקות לחצות. תיזמון שלנו של אדם אחר עמד על כעשרים ד', כך שמדובר על 10-20 דקות.
אדם נוסף עצר אותנו בבקשה לטיפול בבעייה אישית: הוא רוצה לעזוב את קבלן העבודה שלו בשל השכר היומי הנמוך שמשלם לו (150 שח) לטענתו ולעבור למקום עבודה אחר שבו יקבל 200 שח ביום. מכיוון שאישור הכניסה שלו תלוי בקבלן, האחרון לא מוכן לדווח על עזיבתו, כי לא רוצה שיעזוב אותו, והפלסטיני חושש לאבד את האישור שלו עד שיגיע אישור חדש וכך למעשה הוא נותר שבוי אצל הקבלן שמשלם נמוך. הבאנו לו כרטיס ביקור של המוקד להגנת הפרט וכן את פרטי ההתקשרות של סילביה.

06:20 עזיבה

06:37–  ואדי נאר
ריח כבד ביותר של אשפה אפף את כל האזור, עוד בנסיעה אליו.
משהגענו, התנועה היתה דלילה ביותר וזורמת. בשלבים מסויימים, אולי בשל הקור, לא היו בכלל חיילים מחוץ לבוטקה, והפלסטינים עברו חופשי. אחד הנהגים עבר ואמר לנו שכשאנו מגיעות אין תנועה וכשאנו לא שם, אז החיילים עושים בעיות. הוא המליץ לנו לנסות להגיע מכיוון מערב (סוואחרה), להחנות בצד היכן שהחיילים לא יבחינו בנו, כדי לצפות בנעשה כשאנו "שקופות".
 
07:00 עזיבה

07:30 – ענאתא, בהתאם למדיניות החדשה במחסום ווטש

הגענו היישר לזמן בו הגיעו הסעות התלמידים והיתה המולה רבה של מאות ילדים. תוך כחצי שעה הכל נרגע. שני נתיבים היו פתוחים לכיוון ירושלים, אחד לכיוון מזרח. טור המכוניות לא היה גדול במיוחד והתנועה זרמה. הנהגים נדרשו להציג תעודות בלבד, כשמדי פעם גם פתחו להם את הבגאז'. ילדים חצו רגלית ללא בדיקה, מבוגרים שחצו רגלית נדרשו להציג תעודות. המחסום מאוייש על ידי אנשי בטחון ומאבטחים אזרחיים.