אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ג' 22.1.08, אחה"צ

צופות: 
חנה ג., רחל ו. (מדווחת), שני אורחים
22/01/2008
|
אחה"צ
התחלנו באבו דיס. בדרך (דרך א-טור) הבחנו בדגל ישראל מתנוסס על בניין גדול יחסית קרוב לפנייה למלון אינטרקונטיננטל. לא הבחנו בו קודם לכן - נראה שזה עוד מקום שאליו הגיעו המתנחלים בשקט.

אבו דיס היא כמו עיר רפאים. אין יוצא ואין בא בפשפש הישן. כמעט ואין אדם במרכז העיר (רוב החנויות סגורות) ודבר לא השתנה באזור מלון הצוק מלבד העובדה שהמקום הופך לחורבה משבוע לשבוע.

המשכנו לשיח' סעד עד היכן שמעט אנשים עברו מצד לצד. גם כאן החנויות סגורות, לאחר שאיבדו את הלקוחות מהצד הישראלי של המחסום. היום המחסום מאויש על ידי אנשי מג"ב.

מעבר הזיתים
 ריק כמעט לחלוטין. בנקודה מסוימת צעק אלינו אחד השומרים ללכת מהמקום - אין ספק שהוא הוטרד מכך שאחד האורחים שלנו צילם את האזור. לא היו מוניות או מכוניות ממתינות לאסוף או להוריד אנשים.

כאשר הגענו לוואדי נאר היה במקום טור ענק של כלי רכב, שהגיע עד קצה יכולת הראייה שלנו לשני הכיוונים. תוך שניות מזמן הגיענו למקום התחילה התנועה לזוז במהירות בשני הכיוונים. כמות המכוניות שעברו היתה  יוצאת דופן. בזמן שהיינו במקום היו בדיקות נקודתיות מדי זמן, ואלו, כמובן, עיכבו את התנועה. אך מדי פעם היו נכנסים אנשי המחסום לבודקה - מזג האוויר היה קר, עם גשם ורוח - ואז המכוניות נסעו במהירות דרך המחסום.
מתחת למחסום היו בערך 20 פלסטינים, מחכים שיחזירו להם את תעודות הזהות. כאשר עזבנו את המקום, היו כ-25.