אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ב' 1.10.07, אחה"צ

צופות: 
יעל י., רות א., אילנה ד. (מדווחת)
01/10/2007
|
אחה"צ

  אורית י. (אורחת)


מעבר הזיתים, ואדי נאר, איזור E, א-זעים, אבו-דיס
היות ואורית עדיין לא ראתה את המחסומים המזרחיים נסענו לכיוון זה.
מעבר הזיתים נראה כמעט נטוש. משפחה הגיעה, האב עזר לאשתו ולילדיו לעבור דרך הקרוסלה וחזר בעצמו כלעומת שבא. לו אין אישור מעבר. ביציאה ראינו כמה תלמידים שחזרו מבית הספר בירושלים ונכנסו למכוניות שחיכו להם. נהגי המוניות, ישבו על הגדר והתלוננו על הסגר שבגללו אין להם עבודה בכלל.

נסענו לאורך החומה, מצידה המזרחי, לכיוון ואדי נאר. בהגיענו הזהיר אותנו אחד החיילים שלישראלים אסור להמשיך בדרך, וכי לא ידענו?
מכונית ריקה עמדה בכניסה למחסום וכל דלתותיה פתוחות, הנהג היה כנראה בחקירה בתוך המחסום.

חיילת עם כלב מרחרח בדקו את המכונית לגילוי חומר נפץ. מכונית של המשטרה הכחולה הגיעה גם היא בכדי לבדוק את המכונית החשודה, שוטר נראה בודק את מספר השלדה. התנועה זרמה בהפסקות שנגרמו כל אימת שהחייל המסמן בידו למכוניות להתקדם, נכנס למחסום לשיחה קצרה עם חבריו.
קבוצות קטנות של פועלים העובדים במעלה אדומים, על אף הסגר, חזרו בדרכם הביתה. החיילת פנתה ודרשה מאיתנו למחוק צילומים שעשינו מהכלב, "זה כלב צבאי ואסור לצלמו," אמרה.
עזבנו ונסענו דרך כביש קדר החדש וניסינו להגיע ממישור אדומים לבניין המשטרה הגדול והחדש (האמור להחליף את משטרת ראס אל עמוד) המתנוסס בראש הגבעה. הבניין נראה גמור אך הדרך אליו עדיין לא סלולה.

נכנסנו לא-זעים דרך מגרש החנייה (לחיילים השומרים על המעבר לא-טור שמתחת לכביש הראשי יש עכשיו מחסה בנוי בטון מפני פגעי מזג האוויר). בכפר נכנסנו לחנות המכולת, בה כבר ביקרנו בעבר, ושוחחנו עם כמה מהתושבים. גבר צעיר סיפר לנו שאינו מעז לרשום את שני ילדיו הקטנים בתעודת הזהות שלו. אין ביכולתו לשלם את שכר הדירה בירושלים המזרחית (2000 ₪ לעומת 600 ₪ פה). הוא חי כאן במחתרת כי בהיותו בעל תעודה כחולה אסור לו לישון מחוץ לגבולות העיר. אם ילך למשרד הפנים בכדי לרשום את ילדיו, יהיה עליו להוכיח כי במהלך שלוש השנים האחרונות שילם חשבונות חשמל ומסי ארנונה כעדות למגוריו בעיר, וַלא תילקח ממנו התעודה הכחולה.

איש מבוגר יותר, שהציג את עצמו כַּמוכתר, סיפר לנו שלבעל הווילה הנטושה שממול לחנות היה התקף לב והיות ולא יכול היה ליהנות כאן משירותים רפואיים עבר לגור בבית חנינא, והוא, המוכתר, שומר על ביתו. בני שיחנו שאלו האם פעולותינו מביאות תועלת כלשהי. האומנם?
 

נסענו ל"מצודת" משמר הגבול ליד ראינו כביש חדש שסלילתו כמעט הושלמה, קיצור דרך לחיזמה. במרכזו של הכביש חומת אבן המחלקת אותו לשני מסלולים, אחד המיועד לישראלים והשני, הנמוך יותר, לפלסטינים.


נסענו דרך הר הצופים לאבו-דיס בשעה שהמואזינים קראו את קריאת סיום הצום. התחבורה פסקה כמעט באחת והכבישים שרגע קודם היו עמוסים, נותרו פתאום ריקים. החיילים ליד הפישפַש נראו מודאגים מהתקרבותנו למחסום. ליעד מלון הקליף הסביר לנו חייל משמר הגבול שרק מי שגר מעבר לשער יכול להמשיך לשם.