אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ד' 20.2.08, בוקר

צופות: 
עדנה פ., ענת ט. (מדווחת)
20/02/2008
|
בוקר

 

6:45 – ואדי נאר (הקונטיינר)

 

יום אחרי השלג-שאין-לו-זכר הולכים ילדים לבית הספר – מי על חמור ומי ברגל. ומדובר בכמה קילומטרים טובים, מאזור קידר עד בתי הספר בירושלים שמעבר למחסום. הנער שהגיע על חמור קושר אותו בחבל ומביט בנו בחשדנות – נראה לנו שהוא חושש שבגללנו אולי לא ימצא את החמור פה כשיחזור מבית הספר, וגם החמור שנידון לשעות של המתנה לא נראה מרוצה.   ובמחסום עצמו: כל זמן שהייתנו  – כחצי שעה – לא היו עיכובים בתנועה הדלילה (הדלילות הפתיעה אותנו, אולי נבעה גם מהשלג בחברון). הייתה לנו שיחה נעימה עם א. נציג המת"ק. שמחנו לשמוע מפיו שיש נציג במחסום כל היום. אגב, הוא שוב חזר על הידיעה המדאיגה (שלא נשמעת הגיונית, אבל מי יודע) שאולי ירחיבו את המחסום ויהפכו אותו למבנה קבע.

 


8:15 –מעבר הזיתים

 

בדרך מואדי נאר אנחנו מתקשרות לנאוה ולנטע הנמצאות במחסום שועאפט. הן לא זקוקות שנחליף אותן שם היום, אבל גם אם היינו צריכות להגיע – היה לוקח לנו לפחות 40 דקות, מכיוון שהדרך המובילה ממעלה אדומים לירושלים עד מחסום א-זעים פקוקה. כשאנחנו מגיעות למחסום הזיתים יש רק טפטוף דק של אנשים לירושלים. אנחנו בודקות כמה זמן לוקח לאדם שבדיוק יצא מהמחסום ועלה למיניבוס לצאת לדרכו לירושלים. ובכן, הוא צריך לחכות למיניבוס שיגיע ואחר כך שהוא יתמלא – 20 דקות – וזאת בשעת עומס בבוקר.

 


8:50 – מלון קליף


אזור הפשפש ריק כרגיל. את העלייה למלון קליף חוסמת מכונית שחיילי המחסום אינם מאפשרים לה לעבור. מן הצד השני מחכה משאית גרר לעבור לאבו-דיס. אחרי 10 דקות בערך מתפנה הדרך, ומיני-ואן ענק של המתנחלים בבית שמאחורי המחסום של המלון מגיע ועובר צ'יק-צ'ק אגב החלפת ברכות לבביות עם החיילים. אכן אדונֵי הארץ. עד מתי, עד מתי?