אבו דיס, ענאתא, קונטיינר (ואדי נאר), יום ג' 11.3.08, אחה"צ

צופות: 
חנה ג., יוליה ו., רחל ו. (מדווחת)
11/03/2008
|
אחה"צ
ענאתא

כאשר הגענו למקום הוא נראה כמו מחנה צבאי.
ראינו איש משטרה צבאית, חמישה אנשי מג"ב, שלושה שומרים מחברה אזרחית, מספר שוטרים כחולי מדים, וכמה אנשי צבא. החיילים עמדו במקום עם כלי הנשק האוטומטיים מוכנים, כשהם מכוונים אותם ישירות למאות ילדי בתי ספר שהיו בדרכם חזרה הביתה, חוצים את הכביש מצידו האחד לצידו השני.

 
עם הילדים החוזרים לבתיהם היה במקום זרם קבוע של מכוניות, אוטובוסים וטרנזיטים שפניהם לשני הכיוונים, ופלא הוא בעינינו שאף ילד לא נחבל על ידי כלי הרכב.

 
במקום היו ששה כלי רכב צבאיים שחנו.  מספר דקות אחר כך, כחמישה עשר אנשי בטחון שונים נוספים הגיחו מהבקתה, ופסעו לעבר המחסום, חזרו, ואז עזבו.

 
אדם מקומי ספר לנו שהמפקדים של האיזור, כולל המפקד של "עוטף ירושלים", המפקד של המת"ק וראשי מב"ב והמשטרה הכחולה היו במקום גם הם. לאחר שהם עזבו שורת אנשי הבטחון שהפנו את כלי הנשק שלהם כלפי הילדים עזבו, והאזור נרגע.
 במקום היו שני טורים של כלי רכב נכנסים לירושלים, וטור אחד בכיוון ההפוך. למרות נפח התנועה העצום, הפקק היה קטן.

 
המשכנו לעזריה

שם היו המון ישראלים ומכוניות ישראליות (למרות שלט האזהרה שעדיין מוצב במקום).

אחר כך נסענו לואדי נאר.

שוב ע. היה אחראי על המחסום, והוא היה לבבי מאוד.


 
במקום היה זרם תנועה קבוע בשני הכיוונים, אך ללא עיכובים. עם כל התנועה ראינו רק שלושה אנשי מג"ב (ברור שהיו עוד אנשים במגדל, אך לא ראינו אותם). שלושת אנשי מג"ב היו צריכים לטפל בתנועה, כמו גם במאות הפועלים החוזרים הביתה בשעה זו. עם זאת, הכל התנהל באופן חלק.