אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ד' 26.3.08, בוקר

צופות: 
עדנה פ., ענת ט. (מדווחת)
26/03/2008
|
בוקר

7:00    שיח' סעד

 

היום אין ניידות משטרה בכביש הטיילת/ארמון הנציב וגם לא מול מחנה המג"ב בכניסה לג'בל מוכאבר. יש לעומת זאת ג'יפ מג"ב בתפר בין שיפולי שכונת תלפיות מזרח לג'בל מוכאבר, במעלה הכביש הדרומי היורד למחסום שיח' סעד.

הניידת עוצרת אותנו, וחיילת מג"ב מופתעת לוקחת את התעודות שלנו לבדיקה. אחרי בדיקה קצרה ואזהרה שיש המלצה שלא להיכנס לשכונה "כי המצב שם רגיש", אנחנו נוסעות לדרכנו ועוברות בזהירות בין ילדים/נערים הצועדים לבית הספר. הילדים משיבים לנפנוף היד שלנו בחיוך. הנערים חובטים על המכונית. לא חזק מדי, אבל האיום מורגש.

           מפקד המחסום נ. אינו מוכר לנו. לאנשי שיח' סעד, מתברר כי לנו הוא מוכר היטב, ולא לטובה.
 
נ., לעינינו הנדהמות, שולח יולדת בצירים המלווה באימה בחזרה במעלה הגבעה כי אין לה תסריחinfo-icon'. לעומתו, שני החיילים שאתו פונים אלינו בדחיפות ומבקשים מאתנו לדבר עם המת"ק ולבקש שיאשרו מהר את העברתה.

מחאתנו לנ. על שאינו יכול להפעיל שיקול דעת או להתקשר ישירות ולבקש אישור הומניטרי דחוף נענית באיום במעצר על הפרעת עבודת שוטר. זאת הבעיה הדחופה ביותר במחסום, אך היא נפתרת מהר כרגיל ע"י א. ממת"ק הזיתים. הטלפון המיוחל מגיע תוך דקות והיולדת עם אימה עוברות ללא תסריח'.

הבעיה האקוטית יותר היא קבוצה של תלמידי תיכון (רובם מתיכון "סכנין" בג'בל מוכאבר, וכמה תלמידות מתיכון אחר בשכונה) שאינם מורשים כבר היום השלישי להגיע לבית הספר, כי יש עכשיו הקפדה גדולה יותר על אי-מעבר של בעלי תעודות פלשתיניות מעל גיל 16 ללא היתר, אפילו אם יש להם תעודת תלמיד בית ספר. א. אינו נעתר לבקשתנו לאפשר להם לעבור, טוען שאלה הנהלים ויש להקפיד עליהם – ומפנה אותנו למנהל ביה"ס התיכון, שמוטל עליו לבקש עבור התלמידים הללו היתר מעבר מן הממונה על נושא החינוך במת"ק בית אל.

בשיחה עם מנהל בית הספר מתברר לנו שהלה כבר פנה לפני שבוע וחצי למְנָהלת המגזר הערבי במנח"י, סוהילה אבו-גוש, ומבקש מאתנו לתרום לזירוז הטיפול בבקשה. אנו מבקשות ממנהל ביה"ס לדבר עם א.ולהבין ממנו בדיוק מה נדרש ולנסות להשיג עבורם אישור זמני, עד שהביורוקרטיה תִטחַן. בינתיים עומדים הנערים והנערות, כולם נראים ילדים טובים שפשוט רוצים להגיע לבית הספר, אובדי עצות. כואב הלב. העיכובים משאירים אותם בבית, וכל יום כזה הוא יום מטפח שנאה.

אנחנו נאלצות ללכת לדרכנו להמשיך את סיור המחסומים.

תוספת מאוחרת: ענת מדברת עם הסגנית של סוהילה אבו-גוש וזו מכירה את המקרה ומתחילה לזרז את הטיפול. מעקב ייעשה במשך השבוע, בתקווה לפתור את העניין מהר.

8:20    מעבר הזיתים

אין שום אפשרות לראות מבחוץ מה קורה בטרמינל מן הצד הישראלי. הגדרות נחסמו ע"י לוחות וקונטרטינות. מבירור עם היוצאים מן המחסום אנחנו שומעות שאין כרגע אנשים רבים בתור. יש כמה נהגים המחכים להסיע נוסעים לירושלים.

8:50: ואדי נאר

          היום יום הטיול השנתי של בתי הספר באיזור חברון – מחנה דהרייה ועוד. אנו עדות למעבר של כ-20 אוטובוסים עם נערים ליום בילוי ביריחו. עם הגעתנו, יש שני אוטובוסים מעוכביםinfo-icon, ותור מכוניות ענק משתרך עד המחסום.
 
נציג המת"ק א., מספר שהסיבה לדוחק הגדול היא שבאוטובוס קודם שנבדק, לחצי מהנערים לא היו תעודות זהות (פלשתיניות כמובן). אנחנו שוב מתרשמות שיש הקפדה גדולה עכשיו על רישום של נערים ונערות גם במסגרות חינוכיות.  החשש, מסביר לנו א., הוא שמסתננים באוטובוסים כאלה אנשים שאינם תלמידים, ויכולים לרדת בדרך ולהגיע לאן שירצו. נזכיר שמדובר בשטח בשליטת הפלשתינים.

אנחנו מנהלים שיחה מעניינת עם אחד הנהגים, המתאר לנו את הטיילת ביריחו ואת הקשיים שבהוצאת טיולים דו-מיניים – המון בעיות של "כבוד המשפחה" בטיול שנתי, לא עלינו.

בינתיים, תוך 20 דקות לערך, משתחררים כל האוטובוסים. הנהג מעיר רק שחבל שהיום היחיד בשנה שהוא יום טיול של הנערים האלה יש בו ויהיו בו כל כך הרבה עיכובים כאלה. מצפים להם בדרכם עוד מחסומים.

בשעה 9:20 כל הפקק הותר, והתנועה זורמת.