אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), שיח' סעד, יום ב' 11.8.08, אחה"צ
מרבית המשמרת שלנו הוקדשה לאורח הצרפתי שלנו. הוא צילם תמונות רבות וסיפר לנו שבנוסף לעבודתו המדעית, גם בשיתוף עם מדענים באוניברסיטה העברית, הוא עורך תערוכות של צילומים, ראו בבלוג שלו את ה- 11.8.08 http://kacouy.blog.lemonde.fr
בכניסה לשיח' סעד הקרוסלה מקולקלת מזה יומיים וניתן היה להיכנס לכפר ב"דרך המלך" ללא צורך להידחק בשביל הצר שבין הגדרות. כנראה שאין סכנה ממשית בכניסה לכפר בדרך זו, מה שמעלה את השאלה למה בכלל צריך את כלובי המעבר ואת הכניסה המבוצרת לכפר.
בכפר עצמו שוחחנו עם כמה גברים צעירים ומתוסכלים העומדים ליד מכוניותיהם בתקווה להרוויח כמה שקלים בהסעת נוסעים מקצה אחד של הכפר לשני. נשארו בכפר רק כ- 2000 תושבים מתוך 5000 שהיו בו לפני ניתוקו מג'אבל מוכאבר. כל מי שיכול היה עזב.
נער בן 13 עבר על פנינו נוהג במכונית. מסתבר שאביו כבר אינו יכול לעבוד והוא מפרנס את הוריו ושלוש אחיותיו בהסעת תושבים מהמחסום לבתיהם תמורת שקלים בודדים. מסתבר שאין כל רשות המונעת נהיגה מסוכנת כזו מנער בן 13.
המשכנו לאורך הכביש האמריקאי לראס-אל-עמוד ומשם לאבו דיס. על החומה נוספו לא מעט כתבות גרפיטי עסיסיות. בפישפש עברו רק אנשים שהשאירו את תעודות הזהות הכחולות שלהם במחסום לזמן קצר, בדרך זו נחסכת מהם הנסיעה המייגעת למעבר הזיתים. הכניסה לירושלים דרך מחסום זה מותרת רק לאנשים הגרים בקרבתו. לדברי החיילים אלפים עוברים בו בשעות הבוקר המוקדמות.
בואדי נאר מתקיימות עבודות בניה מסיביות; כלים כבדים חופרים ומערימים ערמות עפר, אלה וקוביות הבטון והצינורות שהובאו למקום מעידים על פרויקט בניה משמעותי.
תור של מכוניות שלא ראינו כדוגמתו השתרך מכיוון ירושלים לבית לחם. כמה דקות אחרי שהגענו החלה התנועה לזרום! אדם המסיע פועלים במונית הטרנזיט שלו, התלונן על כי כבר אינו יכול לצאת לחופשה לים, כפי שעשה בצעירותו. עליו לפרנס משפחה של עשר נפשות שאף אחד מהם אינו יכול לעבוד: "החיים נעשו בלתי נסבלים".
התנועה המגיעה לפנות ערב מכיוון עזריה לא יכולה לעבור במעגל התנועה, בה נוסעים תושבי מעלה אדומים המגיעים מירושלים. אין צורך לומר שאיש מהם אינו מפנה מקום לפלשתינאים.