ענאתא, קונטיינר (ואדי נאר), קלנדיה, Sun 26.10.08, Morning
אביטל (מדווחת):
6.45 הגענו לענאתה ,לשעת הילדים . אוטובוס
המתין להם וכמה קטנטנים עם ילקוט גדול צלחו
את ים המכוניות והחיילים של שעות הבוקר
המתוחות ביותר.
בצדו הדרומי של המחסום נגשו אלינו שני חיילי
משמר הגבול , האחד מהם כלבן , והתחילו בשיחה
על התנועה עצמה – למה רק נשים , האם אין
גברים, ומדוע . ולאט לאט עברה השיחה לפסים
פוליטיים . השאלות היו השאלות הרגילות ,
מה יקרה ללא המחסומים , של מי הארץ , יעילותם
של הכלבים בתפיסת מחבלים וסמים ... אך למרות
התגובות הצפויות השיחה היתה מעניינת , ללא
תגובות נחרצות .
הגענו לוואדי
נאר בשעה 8:00, במרכז הצומת השומם למדי
, שהכל נראה בו מאולתר, על הבודקה כתוב : "בית
המושל" הגבעה המזרחית
הפכה למעין מתחמון צבאי , הבולדוזרים נעלמו בינתיים, וכל האזור נראה כשוליים הזויים
של אתר בנייה לא גמור.
תנועת המכוניות
בעת שהותנו היתה דלה למדי . נעצר טרנזיט
שהגיע מכיוון בית לחם ונהגו התבקש לפתוח
את דלתותיו . לאחר מספר נסיונות נפתחה בקושי
דלת צדדית .המכונית מלאה כולה בקופסאות
קרטון בגודל בינוני. מה יעשו החיילים – אם
יבדקו את התכולה , יעבור יום שלם בבדיקה
זו . המכונית נשלחה לדרכה .
נתניה (מדווחת)
הייתי לבד בקלנדיה. האישה שיצאתי איתה התחייבה להסיע פלשתיני לבית חולים. התכוונתי להציץ וראות מה קורה בקלנדיה אך נשארתי עד 10:30 . עזבתי מתוסכלת כי לא יכולתי להואיל. בקלנדיה מצאתי 4 קרוסלות
פועלות שוטף.ומעבר האנשים בזרם. במת"ק המתינו כ- 10 אנשים וכניסת הפונים הייתה בקצב מתקבל על הדעת. פנה אלי נהג מונית ושאל אם אוכל לעזור לאישה הגרה בג'נין אך רשומה בתעודת הזהות כתושבת עזה. בעלה נעצר ונשלח בחזרה לעזה. רק אח"כ התברר שכל זה היה לפני 6 חודשים. יש להם עדיין בית בג'נין אך היא רוצה לחבור אל בעלה. היא ספרה שאין לה אוכל בבית ולא יכולה לתמוך במשפחתה. נהג המונית שהוא השכן שלה עזר לה להגיע למת"ק, אך נראה שלא הצליחו לעזור לה, כששאלתי אותה אם פנתה לרשות הפלשתינית המתאימה, הסביר לי נהג המונית שהיא לא יודעת כיצד לנהוג מול הרשויות. זה לקח זמן מה. כשהייתי בדרכי חזרה ב 9:50 ראיתי שרק שתי קרוסלות פתוחות . האחת לבעלי תעודות זהות כחולות , שם המתינו כ - 10 אנשים והאחרת לבעלי תעודות זהות ירוקות שם המתינו כ - 50 . ספרתי. התקשרתי למוקד ודיברתי עם גלעד. באותו הזמן התור לבעלי התעודות הכחולות התרוקן, אך כשאנשים עם תעודות ירוקות הגיעו אל החיילת לבדיקה היא שלחה אותם לסוף התור. מאולר יותר החיילת אפשרה מעבר רק כשראתה שאנשים עם תעודות כחולות מתקבצים בתור . הם עמדו על שלהם וביקשו לעבור. והיא הגיבה בשאחה: "אתם בטוחים?".ואז אפשרה את המעבר. התקשרתי כמה פעמים למוקד. ב 10:30 היה עלי לעזוב מסיבות אישיות . 8 אנשים עדיין המתינו בתור לבעלי התעודות הכחולות, 60 בתור לבעלי התעודות הירוקות ו- 20 נוספים חיכו מחוץ לקרוסלה.
. . .