אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), יום ג' 30.12.08, אחה"צ

למרות הנוכחות הכבדה של שוטרי מג"ב בעיר כולה מאז שהחלו הפעולות בעזה, לא היו פטרולים בכניסה לעזריה, ונראה היה שהחיים ממשיכים כסדרם.

כאשר הגענו לואדי נאר בשעה 14:00 לערך, ראינו במחסום 13 חיילים, ונראה היה בבירור שהיו עוד חיילים בפילבוקס. היתה במקום תנועה ניכרת, אבל היא נעה חלק.

בשעה 14:45 לערך היו חילופי משמרות, וצוות חדש היה עסוק בבדיקת רוב כלי רכב , וטורים ארוכים של מכוניות החלו להווצר. מעניין למדי (ואי אפשר להסביר מדוע) , הבדיקות היו יותר יסודיות בכלי הרכב שנסעו לכיוון בית לחם, מאשר לאלו שנסעו צפונה. תוך רגעים מספר שלושה טרנזיטים הועמדו בצד הדרך, ותעודות הזהות נלקחו מחלק מהנוסעים, וכולן הוחזרו תוך 15 דקות.

מכונית אחת שנסעה בכיוון בית לחם נעצרה, ושני נוסעים יצאו ממנה - איש ואישה. כמעט מייד החיילים הגיעו למקום, הורו להם להכנס לטרנזיט, ונאמר לטרנזיט לסוע לכיוון האזור שליד הפילבוקס. שני האנשים (ידיו של האיש נאזקו באזיקים מאחורי גבו) והנהג הובלו לתוך השטח הסגור. לאחר כמחצית השעה הורשו השלושה לעזוב, ונכנסו חזרה לאזור שליד החנות.

מכל מקום, הטרנזיט היה עדיין במקום, והוא נבדק מספר פעמים, פעם אחת בידי פטרול של משטרה (כחולה) שככל הנראה הוזעק למקום כדי לבדוק אותו. הוא היה עדיין במקום כאשר אנחנו עזבנו, למרות שהנוסעים שהיו בתוכו הורשו לעזוב.

במשך אותו פרק זמן, נוסע באחד הטרנזיטים שנסעו צפונה מבית לחם, אמר בבירור משהו שאחד החיילים הבודקים לא אהב. החייל גרם לו לצאת מהמכונית, וגם הוא הובל לאיזור הסגור שליד הפילבוקס. דאגנו שמא ינהגו בו שלא כהלכה, שכן החייל צעק עליו בכעס, ונראה מעוצבן, אבל שמחנו לראות אותו יוצא עשרים דקות אחר כך, ללא פגע (כך נראה לנו).

שאלנו את החיילים על מעבר הולכי רגל, והם אמרו שהולכי רגל - כל מאות הפועלים שעוברים במקום - לא יכולים יותר לעבור את המחסום רגלית. ובאמת, כאשר הפועלים התחילו לחזור, הם עלו על הטרנזיטים ועברו את המחסום בעזרתם.

התנועה היתה מאוד מאוד כבדה. אחרי ההתלהבות הראשונית של הצוות החדש במשמרת, שבדק כל כלי רכב, הבדיקות נעשו קלות יותר והתנועה עברה יותר במהירות.