אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), יום ג' 13.1.09, אחה"צ
שתפו:
צופות ומדווחות:
חנה ג., רינה ה., יוליה ו. רחל ו. (מדווחת)
13/01/2009
|
אחה"צ
ואדי נאר
בדרך לואדי נאר לא היו שום ארועים מיוחדים. כאשר הגענו למקום לא יכולנו להבין מה קרה. היו במקום בערך 8 אנשי בטחון שבדקו את תעודות הזהות של מספר דומה של פלשתינאים שעמדו מסביב לבקתה. שמונה כלי רכב היו מעוכבים
. ארבעה מהם נסעו לכיוון אבו דיס וארבעה בכיוון בית לחם. שאלנו את אחד הנהגים מה קורה, והוא סיפר לי שהם מחכים כבר למעלה משעה כדי לקבל חזרה את המסמכים שלהם.
בזמן שחכינו התקרבו לכלי הרכב שני חיילים - אחד איש מג"ב והשני איש משטרה צבאית, והחזירו מסמכים לאחד הנהגים. לרוע המזל, תעודות הזהות לא השתייכו לאיש מהנמצאים. ברור שערמה של תעודות זהות נערמה ונאספה, ואיש לא ידע מה שייך למי. כמו מהלך קומי בהצגה, פרט לעובדה שלא היה שום דבר משעשע בכך. הנהג (שהמתין לתעודות הזהות של חלק מנוסעיו) הסתובב במקום בנסיון ליישר את ההדורים.
הסצנריו הזה חזר על עצמו מספר פעמים. תעודות זהות ניתנו בטעות לאנשים שהמתינו שיחזירו את שלהם.
אחרי כעשרים דקות העניינים הסתדרו, וחלק מכלי הרכב המעוכבים יצאו לדרם, אולם שני אנשים נותרו מעוכבים. אחד מהם, איש צעיר לבוש בהידור בכלי רכב שנסע לכיוון אבו דיס (הנהג אמר שהם ממתינים כבר שלוש שעות - אין לנו דרך לבדוק שהדבר נכון) והשני מרכב שנסע לכיוון בית -לחם.בינתיים נראה היה שיש החלפת משמרות, והצוות החדש פשוט נופף לכולם לעבור בשני הכיוונים. אחרי כמחצית השעה טלפנו למוקד כדי לברר מה קורה עם שני המעוכבים. הפנו אותנו למוקד הצבאי, וטלפנו גם אליהם, והובטח לנו שיטלפנו אלינו חזרה אחרי שיבהירו מה קורה. הם לא טלפנו חזרה, אבל תוך דקות שני המעוכבים קבלו חזרה את תעודות הזהות שלהם ויצאו לדרך. לא היו צעקות, לא צרחות, לא עוינות גלויה, אבל שעות של המתנה ובזבוז זמן במחסום הקר והחשוף לרוח.
.