אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), יום א' 18.1.09, אחה"צ
שתפו:
צופות ומדווחות:
דניאלה ג., אנט ה. (מדווחת)
18/01/2009
|
אחה"צ
הקונטיינר 15:40 - 16:40
ארבעה חמישה חיילים באמצע הצומת שלטו על התנועה, והתחנות הרחק במורד הדרך בכיוון בית לחם לא היו בשימוש.
אין יותר הולכי רגל החוצים את המחסום. הפועלים יורדים מהמוניות בצד אחד, ועולים על מוניות בצד השני.
"מפקד" המחסום, כפי שהציג את עצמו, קרב אלינו פעמיים כדי לאמר שאנחנו עומדות קרוב מדי. בפעם הראשונה "למען בטחוננו", מאחר ו"אנחנו עלולות להדרס", ושוב "למען בטחוננו", הפעם מכיוון שזהו "שטח צבאי". אז הלכנו לכיוון אל-עזריה ולא היה לו מה לאמר. בחרנו להתבונן במחסום מכיוון צפון, ממול ל"קופסא", מכיוון שהיתה הרבה יותר תנועה שנסעה דרומה מאשר צפונה.
היה תור של כעשר דקות לכלי הרכב (שנסעו דרומה) עד שהגיעו למחסום. תעודות הזהות של נוסעי האוטובוסים, מוניות שירות, מוניות אחרות ולעתים מכוניות פרטיות נבדקו. פעמים מספר היה על כלי הרכב לחנות ולחכות ליד התחנות במורד הדרך כדי לקבל חזרה את תעודות הזהות של הנוסעים שנבדקו על ידי החיילים.
מי שהיה בכלי רכב נאלץ ללכת במעלה הדרך עד החיילים כדי לקבל את תעודות הזהות חזרה. מונית שירות אחת עוכבה למעלה מעשרים דקות.
התהליך בו נקטו החיילים נראה שרירותי. לעתים נתנו לכל כלי הרכב לעבור בלי כל בדיקה, ולעומת זאת אוטובוס אחד נאלץ לחכות כמעט עשרים דקות במחסום, ואוטובוס אחר נבדק במהירות רבה.
בסך הכל החיילים לא שמחו לראותנו שם בזמן שהנוסעים נופפו לנו בחיוך.
|
|
.