אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), שיח' סעד, יום ב' 7.12.09, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יעל י., אילנה ד. (מדווחת)
07/12/2009
|
אחה"צ

14:00 – 16:30  בנסיעתנו במורד הדרך  מג'אבל מוכבר החל לרדת גשם ומיד הפכה הדרך לחלקלקה. ילדים רבים עמדו ליד בתי הספר ומכונית שנסעה לידם התקשתה בעליה בשל ההחלקה. גם הולכי רגל החליקו.

אחרי בקשת רשות טלפונית, נתן לנו החייל במחסום שיח' סעד להיכנס לשכונה דרך השרוול.

אוטובוס צהוב הוריד קבוצה של תלמידים ליד המחסום. הילדים גרים בג'אבל מוכבר אך לומדים בבית ספר בסוואחרה. נהג האוטובוס טוען שבית הספר בסוואחרה טוב מזה שבג'אבל מוכבר. הנהג עצמו גר בשיח' סעד ולדבריו כעשרים ילדים מוסעים מדי יום מהמחסום לסוואחרה בכביש המסוכן, במיוחד בימי גשם. לדבריו מחסום שיח' סעד הוא ממש גרוע ("חרה" בלשונו).

ראינו עוד כמה מכוניות הנאבקות עם הכביש החלקלק בעליה לג'אבל מוכבר ושמחנו שיכולנו להמשיך בדרך האמריקאית.

התקרבנו עם המכונית ככל שיכולנו בדרך המובילה לפשפש בו נעשות עבודות  כדי להופכו למעבר נח לילדי הגנים, כולל פנסי רחוב וכיוצא באלה.

הקטע האחרון של החומה באזור הזה כמעט גמור. ראינו שני אנשי אבטחה אזרחיים שנראו מרוצים מאד מן העובדה שיש להם עכשיו עבודה בפיקוח על הפועלים ובשמירה על הציוד והמרגישים שעבודות בניה אלה אכן חשובות מאד למען ביטחוננו.

כשהתקרבנו לואדי נאר ראינו מולנו שיירה ארוכה של מכוניות המגיעות מכיוון אבו דיס. באותו זמן פרק טרנזיט שנהגו ישראלי קבוצה של פועלים שבאו מכיוון קידר. מסתבר שהכביש הפונה מזרחה לכיוון ערמות הזבל, למאהל הג'האלין ולעזריה, נסגר. שלטים צהובים גדולים בשלוש שפות (הכיתוב באנגלית ובעברית עם שגיאות כתיב) מודיעים על הסגירה ועל הצורך לעשות עיקוף גדול בכביש הפתלתל בכיוון אבו דיס. הכביש הסגור נמצא בתיקון וזה יארך עד ל-26 בחודש מאי. במשך חצי השנה הקרובה בתקופת הגשמים והבוץ על הנהגים הפלשתינים יהיה להתמודד עם הכביש העמוס והצר בעוד שדרך המלך הרחבה והסלולה למשעי תמשיך לשרת רק כמה מאות מתושבי קידר.

עוד כמה קבוצות של פועלים, מוסעים על ידי מעסיקיהם, הגיעו לצומת מהדרך בה נסענו אנחנו. כולם התרכזו על יד חנות המכולת בציפייה למונית ריקה שתסיע אותם לבתיהם בכיוון בית לחם.

מדי פעם נעצרה מכונית לבדיקה, הניירות הוחזרו תוך דקות ספורות אך התור התקדם באיטיות בשל המצב הרעוע של הכביש. אף חייל לא הפריע לנו למלא את תפקידנו.