דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג' 11.12.07, בוקר

צופות: 
מיכל ז', מיכל צ', חגית ב' (מדווחת)
11/12/2007
|
בוקר

 0615 - 1045

מעבר מיתר (סנסנה)
הגענו  בשעה 6:20, ולפי מספר המכוניות שמחכות לפועלים - נבהלנו.. נסענו לצדו הפלסטיני של המחסום - ואכן תור ארוך משתרך עוד לפני השרוולים.

אנחנו הולכות לצד הישראלי, מחפשות את מפקד המעבר, שלומי. לא מספיקות להרים טלפון, והוא כבר מוצא אותנו. ובכן, אתמול בצהריים החלה יחידת המעבריםinfo-icon לפעול במחסום.

האחראים הם: אלעד, שלומי ויניב. הבודקים והמאבטחים הם אנשי חברת שלג לבן. (לידיעה כללית: המאבטחים מקבלים 55 ₪  לשעה; הבודקים 25 ₪ לשעה. לגבי כל בעיה שיש עם המאבטחים, האחראים עליהם הם מנהלי יחידת המעברים ולא החברה הקבלנית, אשר רק אחראית על תשלום המשכורת.)

על פי דברי שלומי - ביום ראשון עוברים 1500 פועלים, ובשאר ימות השבוע פחות, כי לחלק מהפועלים יש היתר לישון בישראל.

המעבר להולכי רגל ייפתח כל יום בשעה ארבע וחצי בבוקר. במקום ישנן שתי עמדות בדיקה, ובהן שישה בודקים. שלומי מעריך שאחרי זמן הסתגלות קצר תיארך בדיקה של כל פועל כ- 45 שניות.

המחסום  למכוניות פתוח 24 שעות ביממה, בעיקר כי זה כביש אפרטהייד. לבודקים במחסום של כלי הרכב יש כלבים. בשיחה עם שלומי סיפרנו לו על בקשתו של אחד הפלסטינים, שהכלבים לא יבדקו את האנשים כי על פי המסורת המוסלמית כלב הוא חיה טמאה. שלומי אמר שהם יודעים על כך ומקפידים שהכלב לא ירחרח אוכל או בגדים. נקווה שאכן כך יעשו - ימים יגידו. כשאנחנו שם אין תור של מכוניות בכלל. הולכי הרגל נבדקים דרך מכונת מגנומטר - ועוברים את קריאת כף היד. הם חולצים את נעליהם ואת המעילים, מכניסים לארגז פלסטיק, וכל החפצים האלה עוברים דרך מכונת השיקוף. הבודקת מדברת איתם ערביתinfo-icon שוטפת. בשרוול השני נשמע דרך הרמקול קול גברי שנשמע מתכתי - משהו מאווירת "האח הגדול". אבל הכל מתנהל במהירות שיא, ובשעה שבע, כל 150 הפועלים שחיכו, היו כבר בחוץ. לקבלנים ולמסיעים יש מספר הטלפון של שלומי. 
הבעיה המרכזית שנשארה היא כלי העבודה שהם מביאים איתם: מברשת צבע, כלי לחיתוך מרצפות ועוד....לא מתירים להם להיכנס לישראל עם הכלים הללו - ואז הם לא יכולים לעבוד. חלקם מחפשים עבודות פרטיות והם אינם עובדי קבלן. האחראים במחסום אומרים להם - תשאירו את הכלים בשטח הרשות, אך הם יקרים למדי  בישראל. שלומי אומר שהם קיבלו הוראה מהצבא לא להעביר את הכלים ושהפלסטינים מודעים לכך כי הם קיבלו דפי הנחייה מהמינהל האזרחי.

אנחנו העלנו את האפשרות שאולי יהיו שם תאים לאחסנה ולשמירת חפצים כמו שיש בכל מעבר גבול - התשובה שקיבלנו הייתה נחשוב על זה.... אז אולי צריך לנדנד...


תרקומיא
הגענו לתרקומיא, למחסום הישן, בשעה תשע ורבע. המקום ריק, מלבד המכוניות שמעבירות בעלות במשרד הרישוי המקומי -חמש או שש מכוניות. במגרש הגב אל גב - מיכליות מעבירות נפט ממשאית למשאית. לפי המידע שקיבלנו מהנהגים של האוטובוסים של ביקורי המשפחות, היו היום רק שני אוטובוסים והם יצאו לדרכם כבר בשמונה וחצי בבוקר. מיקי פישר קיבלה טלפון בחמש וחצי בבוקר על עומס נוראי של מעבר הפועלים. ביררנו את העובדות עם שלומי -  מפקד המעבר. עדיין מהמשטרה הצבאית, עדיין לא אזרחים. היו בבוקר כ-2300  פועלים ויש להם מעט כוח אדם. הם ביקשו כבר תגבורות לעוד אנשים, אך לא ניתנו להם. הסיבה שכל כך הרבה פועלים עוברים דרך תרקומיא עכשיו, היא כי סגרו סופית שני מחסומים שאף פעם לא היינו בהם: מחסום ג'בה - שבין גוש עציון לחבל עדולם (ליד מושב אדרת); ומחסום חוסאן (ליד ביתר עלית).  הפועלים שעברו דרך שני המחסומים האלה מתנקזים לתרקומיא. הפועל האחרון עבר בשעה רבע לשמונה בבוקר (נורא מאוחר). בגלל שהיו כל כך הרבה אנשים החלו להתפתח ריבים בין הפועלים הפלסטינים והיו אנשים שחיכו שעתיים ויותר. המחסום נפתח בשעה ארבע בבוקר.

דיברנו עם מפקד חטיבת יהודה - הוא היה בדיוק בישיבה על הנושא. התלונה המרכזית שהוא קיבל הייתה מהמתנחלים שפחדו שמהומות במחסום ישפיעו עליהם. הוא לא ענה לנו מה הוא מתכוון לעשות, ורק אמר שהעניין בטיפול והודה לנו על שדיווחנו. אני מקווה שכשהוא אומר שהעניין בטיפול זה לא ייגמר בסגר, או בהפחתת מספר האישורים ליציאה עבודה בישראל. גם פה צריך לנדנד.

חברון

מחסום בית מרקחת  - אחת מפעילות השלום מחו"ל מספרת לנו שכאשר היא לא יכולה יותר לסבול את מה שקורה בפוליטיקה בארצות הברית היא מגיעה לנוח בחברון. הילדים עוברים לבית הספר ללא בעיות. 
מחסום תרפ"ט  - עוברים ללא בעיות. המורות דרך הפשפש.
מחסום תל רומיידה  - שני חיילי גבעתי מבקשים תעודות זהות מכל אלה שיורדים למחסום תרפ"ט. צריכים להצדיק את הימצאותם שם.
בית המריבה -  רכב צבאי גדול מחליף את החיילים ששומרים על הבית. הם כבר לא נמצאים על הגג, אלא בכניסה לבית. במחסום שליד בית המריבה - חייל משמר הגבול.
מחסומי מערת המכפלה - אין מעוכביםinfo-icon.

ליד השער הצהוב ביציאה מקריית ארבע - שיירה של מכוניות צבאיות עם מנוף גדול -  עבודות של חברת החשמל. 

בית ספר לבנות אל אבריהמה - זהו בית הספר שעל שער הכניסה שלו נכתב הגרפאטי 'מוות לערבים'. אנחנו הולכות לשם בעקבות בקשה של אב הבית. הוא אב הבית של שני בתי הספר - לבנים ולבנות. מבית הספר לבנות גנבו שוב את המחשבים. זו הפעם הרביעית תוך שלושה חודשים, והם מראים לנו את הפריצה. חצר בית הספר ממש גובלת עם עמדת משמר הגבול  שם, והם לא מבינים איך זה שהחיילים לא שמו לב לגנבה, וחושדים....
לגנוב מבית הספר הזה, זה לא מבצע פשוט. צריך לרתך את הסורגים -  וריתוך עושה רעש. ולכן הם לא מבינים איך זה שהחיילים לא שומרים ואולי בכלל לא אכפת להם ואולי הם עוזרים....הצענו להם לשים שם מצלמות. המנהלת הבטיחה  לדבר עם המנהלים שלה ברשות הפלסטינית ולקבל לכך אישור. אם אכן הם יקבלו אישור לכך, נשדך אותם עם החבר'ה של "בצלם".
הרשות הפלסטינית אינה מקצה כסף לשכירת שומר לבית הספר הזה. בקורדובה כן מקבלים כסף לשומר, אבל הפוליטיקה של הרשות הפלסטינית היא לא ענייננו. הבטחנו להם להיות שם בשבוע הבא ולשמוע  את תשובתם. השארנו גם למורה לאנגלית את מספר הטלפון שלנו.

חברון כמו חברון - תמיד חרא. וכשיוצאים ממנה כבד בעצמות. 


כביש 60 
בשיוך שעיר - מחסומי פתע: שני ג'יפים משני צידי הכביש. החיילים לא יוצאים מהג'יפ. 
צומת הכבשים - גי'פ צבאי במקום. מדי פעם מבקשים תעודות אבל לא מציקים יותר מדי. כל הפילבוקסים מאוישים
.

כביש 35  
במחסום ההומניטארי  - מחסום פתע של משמר הגבול. להפתעתנו אנחנו רואת יותר ממכונית אחת עם מספר רישוי פלסטיני נוסעת על הכביש - האם כבר לא כביש אפרטהייד?!

כל הפילבוקסים מאוישים - כל החסימות במקומן.

כביש 356 - צומת זיף פתוח, קצת יותר למטה ג'פ צבאי משקיף על הדרך. אין מכוניות כמעט.

כביש 317 - שומם.


סוף