דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג' 1.1.08, בוקר

0630- 1030

מעבר סנסנה (מיתר)
ב- 6:35 אנחנו שם, וכבר אין טרנזיטים ואין כמעט פועלים. בודדים בלבד שמחכים להסעה. בבירור מהיר שערכנו אמרו שעבר אותו מספר פועלים כמו בכל יום... אז גם יש לפעמים בשורות טובות, ואולי זו פתיחה טובה לשנה האזרחית החדשה.  בדרכנו חזרה בשעה עשר אנחנו רואות זוג פלסטיני, האישה מחזיקה תינוק על הידיים, עומד בצד הישראלי של המחסום. ניגשות לברר, ומתברר שהם מוזמנים לסורוקה, קיבלו תסריך והכל, לבצע ניתוח לתיקון החיך השסוע של התינוק. אנחנו לא יכולות לקחת אותם לסורוקה כי לא' הנהג שלנו אין מושב לתינוק. אנחנו לא מספיקות לצלצל למישהי מאיתנו שתבוא לקחת אותם, ו"חאפר" מחורה שמחכה במקום לוקח אותם במכוניתו. אין לנו מושג כמה זה עלה להם.

נזלין (מצודות יהודה) - המחסום ריק. התקינו שער צהוב גדול, עוברים במחסום אך ורק בני משפחת קבאטה (במחסום יש רשימה שמית של בעלי ההיתר), המורים של נזלין, מכוניות עם מספרי רישוי צהובות ואנשים בעלי תעודות זהות כחולות.

כביש 317  - כביש 356 
כל החסימות במקומן, הכביש ריק מבני אדם ומכלי רכב צבאיים ופלסטינים, מכוניות בודדות של מתנחלים. לתלמידים הפלסטינים זוהי תקופת מבחני החורף עכשיו.

כביש 60 
צומת הכבשים – ג'יפ צבאי במקום, החיילים בג'יפ. תנועה מעטה מאוד של הולכי רגל שחוצים את הכביש.
שיוך- חברון -  ג'יפ צבאי של חיילי שמשון (באו לגזרה מגזרת בית לחם) מעכבים שלושה פלסטינים שעברו עם כלי עבודה מכיוון חברון לשיוך. חצי שעה מחכים ומשוחררים. החיילים מספרים לנו את מה שהם יודעים על האירוע ביום שישי: מסתבר שבין חלחול לבית כחיל יש ואדי שבו יש מעיינות וזה אזור טיול די מפורסם שהמתנחלים מכירים. הם לא יודעים מי הביא את המתנחלים לשם, חושבים שבטח ההורים שלהם הקפיצו אותם לשם לתחילת המסלול הרגלי. 

כל שאר הכביש 'נקי' מכלי רכב צבאיים. מעט מאוד כלי רכב, כל החסימות במקומן וכל הפילבוקסים מאוישים כרגיל.

כביש 35 
המחסום ההומניטארי בחברון - ג'יפ של משמר הגבול מעכב מכונית פלסטינית אחת ובה שלושה נוסעים. אנחנו נעצרות והם משוחררים.
גשר חלחול- חברון - התנועה זורמת, הפילבוקס מאויש. אחד מהפלסטינים שאנחנו פוגשים במכולת בעידנא מספר לנו שמיום שישי עושים שם מחסומי פתע, וגם בתוך בית כחיל עצמה, אבל זה לא קורה בזמן שאנחנו שם. 
עידנא – תרקומיה - הפילבוקס מאויש, והחבר'ה מהמכולת מספרים לנו שהיה שם  בלגן קצת ביום שישי, אבל די מהר נרגע כשזיהו את מי שהיה ברכב שפגע בחיילים. הסיפור שלהם על מה שקרה שונה בהרבה מהסיפור הישראלי ונשמע הזוי לגמרי, אבל לך תדע. לטענתם כל הרצח התרחש על רקע של החלפת כספים. שני הצעירים שנהרגו באו לתת צ'קים תמורת כסף מזומן שחלפן הכספים, המיליונר מחברון, נתן להם. בגלל שהם לא נתנו את הצ'קים הוא רצח אותם. לטענתם יש עסקי מסחר קבועים וכלכלה שחורה בין אנשי קריית ארבע והעשירים של חברון.
כל החסימות במקומן. כל הפילבוקסים מאוישים ובמקומם.

תרקומיה 
בשעה שבע וחצי כבר אין אף פועל. לדברי שלומי, מפקד המחסום, עברו בבוקר 3500  פועלים.  גם האוטובוסים של ביקורי משפחות האסירים, שלושה במספר, יצאו ברבע לשמונה לדרכם. מתחיל להתאסף תור לנקודת משרד הרישוי שם – שלוש מכוניות.
כל יתר האנשים והמכוניות עוברים ממש מהר, לחיילים בנו סככה כחולה שתגן עליהם מפני הגשם – עכשיו כשהמחסום הזה עומד לפני סגירה – נזכרו.   את  מגרש ה'גב אל גב' של העברת הדלק העבירו יותר פנימה ליד המחצבות. במחסום החדש עוד לא נגמרה הבנייה של המבנה למעבר האנשים, במעבר הסחורות יש תור של 12 משאיות פלסטיניות ובצד הישראלי מחכות 15 משאיות. לא שמענו תלונות.

חברון
אזרנו אומץ ונכנסנו. אמרנו לעצמנו 'לא יורדות מהאוטו'. לך תדע מה יעשו המתנחלים. הגענו בשעה תשע וקצת לחברון.
בית המריבה - העמדה של חיילי משמר הגבול נטושה, וחיילי שמשון שומרים על הבית מהכניסה שלו. הם ירדו מהגג. המקום נראה בשעה הזאת נטוש מאנשים פלסטינים. אחד עבר ולא עיכבו או בדקו אותו.
הילדים הפלסטינים משוטטים ליד מחסום בית המרקחת עם הדליים ביד, כדי לקחת מהקסבה את המרק המפורסם. גם פה עונת המבחנים – ומגיעים לבית הספר רק ביום של המבחנים. 
בדרך ברחוב השוהדא – חבורה  גדולה של ילדי מתנחלים חוסמת את הכביש, וחייל – קצין משמשון - מתעמת איתם. לא התעכבנו לשמוע, הקטנים האלה מאוד אלימים. פחדנו.
מחסום שכונת אברהם אבינו – חיל בודד אחד.
מחסום תרפ"ט – כרגיל עוברים אנשים, מעט וכמעט ללא בדיקה.
מחסום תל רומיידה - החיילים עומדים ברחוב, והרחוב כמעט ריק מאנשים. ילדים בחנות למעלה מדליקים מדורה כדי להרתיח סיר של תירס. בסיבוב ליד בית הקברות של חב"ד אנחנו פוגשות את החלבן עם החמור. החמור נראה עייף, וכך גם הפלסטיני. 
מחסומי מערת המכפלה - ללא מעוכבים.
יצאנו מחברון בתחושה שהזוועה נמשכת בעיר הקרה והמנוכרת הזאת. בשער הצהוב, בכיוון היציאה, מעכב אותנו השומר. למה? סתם, כדי לראות שאנחנו חגורות וכדי להציק לא' הנהג שלנו......

זהו  - סוף   - חברון הזאת מעצבנת ומצברחת  ביותר.