דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג' 30.10.07, בוקר
סנסנה, תרקומיה, דרום הר חברון וחברון
0630- 1100
סנסנה
אנחנו במחסום בעשרים לשבע - אין תור - כל פועל מחכה מקסימום חמש דקות. הפלסטינים מתלוננים שבדרכם חזרה הביתה יש לפעמים בעיות. אתמול כשהגיעו בארבע וחצי למחסום - הוא היה סגור הם הגיעו הביתה לסמוע - רק בתשע בערב. בדרכנו חזרה בשעה אחת עשרה המחסום שומם- פתחו במחסום יחידה של משרד האוצר לתשלום מיסים ומשרד של יחידת הפיצוח של משרד החקלאות.
תרקומיה
אנחנו בתרקומיה בשעה תשע - המחסום שומם. מתנדבת במדים - אישה בערך בגילנו מקבלת את פנינו שם (לא בגיל של מיכל הצעירה). ליקטנו את המידע הבא:
- המחסום החדש נפתח - בינתיים רק למעבר סחורות - עדיין בשיטת "גב אל גב". הבדיקות לכל משאית אורכות שעות רבות ושמענו תלונות של פלסטינים על העניין.
- הסוחרים ובעלי המשאיות הפלסטינים קיבלו פליירים שבהם מוסברים ההליכים של המעבר במחסום החדש - הם אמורים לשלם שם מיסים של מס הכנסה, אך לא הם ולא אנחנו לא הבנו למה.
- יצאו היום לביקורי משפחות אסירים אוטובוס ומיניבוס לקציעות - זמן ההמתנה הייה קצר ובשמונה הם כבר נסעו לדרכם (פחות אוטובוסים פחות זמן לחכות)
- אחרון הפועלים עבר בשעה שבע ועשרה.
מחסום בית יתיר - נזלין פלוגת חיילי מילואים מאיישת את המחסום - לאחרונה הורחבה הרשימה של בני משפחת קבאטה שמורשים לעבור - המורים שמגיעים לנזלין והילדים שהולכים לבית הספר עוברים ללא בעיה. במחסום בונים בסיס חדש וגדול והבטונדות שהיוו את גדר "ההגנה " על הכבישים בדרום הר חברון מאפסנות שם - איזה בזבוז!!
כבישים-35- 60 ,356 - 317 - בכביש 60 קצת לפני דהריה - תאונת דרכים - חיילים שומרים על המכונית הנטושה - חוץ מזה אין תנועה על הכביש, מעט מאוד מוניות, הילדים הולכים לבית הספר בצידי הכבישים - אין שוליים ונורא מסוכן - כל הפילבוקסים מאוישים כל החסימות במקומן .. במכולת של צומת זיף אין סחורה - כי לקח כנאה הרבה זמן בתרקומיה להעביר את הסחורות לחברון ומשם למכולת בצומת זיף... אבל מה זה משנה - רק הערבים סובלים - העיקר שיהיה ביטחון. ביטחון למי ובשם מה?
חברון
מחסום בית מרקחת - שלושה חיילי גבעתי, הילדים רצים לבית הספר - ילד נכה עובר עם העגלה - והחיילים מסירים לכבודו את התלתלית - המון ילדים איתו - רוצים לעבור בצד המחסום ולא דרכו. אחד מהחיילים מעכב שני ילדים שרצים. "עברו דרך המחסום" הוא קורא לעברם. הילדים לא יודעים עברית, החייל לא יודע ערבית
- ומין משחק מתחולל, מי יוותר ראשון בסוף. ולאחר התערבות שלי אנחנו משיגים מעין פשרה - ילד אחד עובר דרך המחסום - ילד שני מצידו... בשיחה עם החייל הוא אומר לי: "חבר שלי נהרג במחסום בגבעת זאב - אני מוכרח להיות פה קשוח..." העובדה שאנחנו מדינת ישראל כובשים ונמצאים בשטח לא לנו, לא מחלחלת לתודעת החיילים הצעירים האלה - אני בשבילם עוכרת ישראל ובוגדת שמדברת עם פעילי השלום מחו"ל ובכלל איזה זכות יש לי לבקר את הצבא - בטוח שאני מתל אביב - שהילדים שלי לא שירתו בצבא ושאני... והוא משדרות - והוא מגן על אנשי שדרות מנפילת הקסאמים בחברון - לאחר שיחה לא קצרה מסתבר שהוא מתל אביב ואני בכלל מבאר שבע. 40 שנות כיבוש מחקו את העובדות ההיסטוריות מתודעת האנשים הצעירים האלה.. וקשה, קשה להסביר להם שכולנו נבראנו ב"צלם" וערבי הוא גם בן אדם.
מחסום בית המריבה - אין עוברים ושבים כשאנחנו שם - חייל הקרטון מהגג מאיים על חברון ברובה שלוף - אנשי משמר הגבול מאיישים את המחסום למטה. משטרת THIP חונה מצידו השני של המחסום.
מחסום תרפ"ט - לחיילי גבעתי יש רשימת המורות של בית ספר "קורדובה" ועל פי הרשימה כל מורה שרוצה עוברת בפשפש ליד. יש שם בעיה של העברת מיכלי הגז למעלה, לשכונת תל רומיידה - אתמול עוכב שם מחלק הבלונים - מסתבר שנתנו אישור לאיש אחר ועכשיו הוא צריך אישור חדש, זה סוג של חלוקת טובות כלכליות לפלסטינים והמת"ק והשב"כ מעדיפים לתת את הזכויות הכלכליות הללו לאנשי שלומם. סיפורי הבירוקרטיה האלה עלולים להשאיר את אנשי תל רומיידה ללא גז.
מחסום תל רומיידה - חיילי גבעתי מצוידים שם במגנומטר יד - ובודקים כמעט את כל העוברים והשבים. מבקשים מהעוברים תעודות זהות ובאופן יומיומי הם עושים זאת גם לפעילי השלום ובאופן מטריד ביותר. הם נלחצים מהיותם נצפים על ידינו או על ידי פעילי השלום והם לא מבינים למה ..." אנחנו רק עושים את העבודה שלנו" הם אומרים ....
מדרגות המרפאה בשכונת תל רומיידה למעלה - קבוצה של כעשר נשים מחכה לפתיחת המרפאה - בגלל שאנחנו חושבות שחשוב שהפלסטינים יראו גם ישראליות מזן אחר אנחנו נעצרות לדבר. הן מתלוננות על חוסר האפשרות לנוע ממקום למקום - הן אומרות "היהודים - הג'יש טובים.. רק המתנחלים, רק המתנחלים" ותודה לא' הנהג שלנו שתרגם ללא הפסקה.
מחסום גבעת החרסינה לא להאמין! הצפרדעים - מכולות האשפה הגדולות שעמדו באמצע שביל המעבר של הפלסטינים - הועברו הצידה והמקום הרבה יותר נקי. חוץ מזה לא פגשנו שם היום אף אחת חוץ מאם צעירה שסחבה ילד אחד על הידיים ולעוד ילד בן 3 בערך נתנה יד - היא הלכה בדרך, אחד הילדים בכה ואין אפשרות להיעזר בשום מונית - כביש אפרטהייד מוחלט. זהו , אז לא קרה כלום היום , לא עזרנו לאף אחד , לא קיללו את אף אחד, הכל תקתק "כיבוש" - הכל "תקתק".
הסתגלות אדירה לרוע הזה .....