דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג' 23.10.07, בוקר

צופות: 
מיכל צ', חגית ב' (מדווחת)
23/10/2007
|
בוקר

סנסנה, דרום הר חברון , חברון ותרקומיה

 0630 - 1100

תקציר: הוסר מחסום רמאדין! הכפר רמאדין כבר אינו ב"בידול "!!!!

 הלוואי ובמהרה בימינו ילכו בדרכו כל - אבל כל - המחסומים הפנימיים בכל שטחי הגדה המערבית !!!!

סנסנה
אנחנו שם בעשרים וחמישה לשבע וכבר אין תור של פועלים בכלל. כך  היה גם אתמול. אנחנו נורא מקוות שהמראות שחזינו שם ביום ראשון האחרון לא יחזרו על עצמם. אם היום ואתמול היה כך, סימן שהדבר אפשרי. אותו מספר של פועלים יצא  ביום ראשון, היום ואתמול לעבודה. בדרכנו חזרה המחסום שומם כרגיל.


כביש 60 , כביש 356 ,כביש 35 
ילדים הולכים בשולי הכבישים לבית הספר, נורא מסוכן! למה לא לסלול לכבישים האלה שוליים רחבים? למה רק למתנחלים באזור שמעה? אולי בגלל שילדים פלסטינים לא נחשבים.... את אותה תלונה בדיוק אנחנו שומעות מאנשי המכולת של  צומת זיף - כביש 356. גם שם אין שוליים, גם שם המכוניות היחידות  המורשות לנסוע  בחלקים אלו של כבישי האפרטהיד הם מכוניות המתנחלים והם נוסעים שם במהירות מטורפת.
הלב נחמץ כשרואים את הילדים  שחוצים את הכביש בצומת שיוך - שעיר לבית הספר. כבר היינו בקשר עם משטרת התנועה, לטענתם אז, זהו כביש עורקי ראשי ולכן אי אפשר לעשות שם משמרות זהב. יש תכניות מגרה לבנות שם גשר... אבל המדובר בילדים פלסטינים והתכניות יישארו במגרות שנים ארוכות. במקום זאת ייבנו עוד אולם מפואר בכספי הפיס להתנחלות עתניאל ולישיבות  ההסדר. בכל הכבישים כל הפילבוקסים מאוישים, כל החסימות במקומן.


שיוך שעיר
- ג'יפ צבאי של חיילי גבעתי. החיילים יושבים בג'יפ, הם אינם מטרידים את העוברים והשבים, אבל כמה מדכא   לראות באמצע שגרת החיים את הכובש שמכריז בעצם נוכחותו אני פה! ובכל רגע נתון אני יכול....
וכך איש צעיר יפיפייה לבוש בהידור רב מגיע אלינו ומדבר בשטף בערבית שאנחנו לא מבינות,  לעזרתו נחלץ אחד מנהגי המוניות והוא מתרגם לנו: "תראו קניתי נעלים חדשות", הוא מראה  לנו את הנעליים, "תראו כמה הן נשחקות מהר במעבר המלכלך וזרוע האבנים הזה".....  כאילו שאסור לבחור פלסטיני לרצות לחיות בסביבה אסתטית ונקייה, כאילו שזה מותרות לרצות בכך - נזכרתי באגדה הסינית על פרח ... הייתן צריכות לראות את הפנים של הבחור הצעיר הזה .. וחוץ מלהנהן  בראשינו ולהביע הזדהות לא יכולנו לעשות כלום...
וחוץ מזה ראינו שם את המראות הרגילים של הנשים הזקנות שנתמכות בנשים הצעירות בחציית כביש 60 וכמה עצובות העיניים וכמה קשה לראות ,וגם חלפה מחשבה בראשי למה אני כבר הסתגלתי......ואיך הדברים לא נראים כל כך נורא כשכזאת היא השגרה. אבל דווקא יום כזה ללא אירועים מחדד את התחושה שזה ממש דחוף לצאת משם כמה שיותר מהר ולתת לפלסטינים לנשום.


תרקומיה 
הגענו לשם בשעה תשע, והמחסום שומם, או כמעט שומם. על פי דברי החיילים אחרון הפועלים עבר בשעה שבע. עברו היום  ארבעה אוטובוסים לביקורי משפחות. הם יצאו מהמחסום בשעה שמונה וחצי - אולי הצלב האדום ושרות בתי הסוהר החליטו להפחית את מספר האוטובוסים בכל ביקור משפחות כזה - מה שמפחית אוטומטית את זמן ההמתנה.

במגרש פריקת הסחורות - שלוש משאיות עוסקות בהעברת  סחורות בשיטת "גב אל גבinfo-icon".
מראה שמצלמה לא מצליחה להעביר: ישראלי זחוח דעת עובר במחסום רגלי ומנפנף בידו לחיילים, בו זמנית שני סוחרים פלסטינים ניצבים כמו קופים מצד אחד של הגדר ושתי חיילות ניגשות אליהם מצידה השני של הגדר בודקות את הניירות ומאפשרות להם לעבור.
אדם מהסוג היהודי ישראלי - לא עובר דרך הגדר, הראשון בחזקת אדם.
אדם מהסוג הערבי - פלסטיני עובר דרך הגדר. השני בחזקת סיכון בטחוני. ואידך זיל גמור.. והכל היה בסדר ממש בסדר.

הפרטת המחסומים בתרקומיה כל יום משעה עשר עומדים נציגי רשות שדות התעופה, יחידת המעבריםinfo-icon במשרד הביטחון  ונותנים פליירים לנהגי המשאיות על ההסדרים שיהיו במחסום החדש. בעוד חודשיים הוא מיועד להיפתח. כל מועמד שמתגייס לעבודה הזאת מקבל 40 ₪ לשעה ועובר קורס הכשרה של רשות שדות התעופה - את שם הקבלן הפרטי שיקבל את הזיכיון למעבר זה אני עוד לא יודעת.  (המידע התקבל מאחד שמחלק את הפליירים).


חברון
הגענו  לחברון בשעה שבע וחצי וכל הילדים עוברים ללא בעיות במחסומים (מחסום בית מרקחת , מחסום תרפ"ט, מחסום  גבעת החרסינה) - אבל למה הם צריכים לעבור דרך מחסומים בכלל?!  במחסומי מערת המכפלה אין מעוכביםinfo-icon
בבית המריבה - באסם אומר שבימים האחרונים שקט, ומספר שהמתנחלים עובדים ללא הפסקה בשיפוץ החנויות שם. הערעור על עצם ההימצאות של המתנחלים בבית המריבה יהיה בבג"ץ ב - 11/11/07.

בתל רומיידה למעלה אנחנו נפגשים עם שני פעילי שלום נחמדים - אחת מאוסטרליה, אחד משבדיה. הם מספרים לנו את הסיפור הבא: החיילים לפני כמה דקות נתנו סטירה לנער פלסטיני  בן 15 .

חיילי גבעתי בנקודה הזאת עוצרים כל אחד שעובר ומבקשים תעודת זהות (מה שלא עשו הצנחנים - להזכירכם 50 מטר למטה נמצא מחסום תרפ"ט עם המגנומטר).  לדעת החייל הילד קילל אותו, ואיך אמר לי החייל ,"קודם הוא מקלל, אחר כך יזרוק אבנים, אחר כך יבוא עם סכין ואחר כך עם נשק חם, אז אני צריך עכשיו ללמד אותו לקח".
החייל הכחיש את  עובדת הסטירה, וגם  לפעילי השלום לא הייתה תמונה ואחר כך גם אמרו לנו שבעצם הם לא יכלו לראות בדיוק מהיכן שעמדו אם הייתה סטירה או לא. אבל הסיפור הוא הרבה יותר מסובך מזה - מסתבר  שהילדים הפלסטינים שמקללים את החיילים מקללים במיוחד את החיילים האתיופים וצועקים להם כל הזמן "כושים, כושים" ובתוך מגרש המשחקים של הכיבוש והכוח מתפתחת לה מלחמה נוספת של גזענות מצד הפלסטינים שיודעים שקריאות כאלה מרגיזות את החיילים מאוד מאוד.
אתמול שלושה ילדים כאלה נלקחו אל הבסיס והרביצו להם בקתות רובים . . א' הנהג שלנו אומר: "מגיע להם לילדים הפלסטינים שירביצו להם אם הם כך מתגרים...." אנחנו לא חושבות כך. בעיות כאלה לא נפתרות באלימות - חייל ישראלי נמצא שם שלא מרצונו ומוכרח לשלוט בעצמו ולא להגיב באלימות ... נראה לנו שזה מוכרח להיעצר ועכשיו.

יידענו את מפקדי החטיבה על מה שקורה - נראה לי שהחיילים עצמם  לא דיווחו למפקדים שלהם ועשו זאת על דעת עצמם. הזכרנו למפקדים את  חוסר השליטה שלהם על חיילי גדוד "לביא" ומה שקרה בעקבות כך בדהריה. נראה לנו שהקשיבו למה שאמרנו. שוחחנו ארוכות עם החיילים. החיילים שהיו שם הם מפתח תקווה, מבת ים ומקדימה, ניסינו להגיד להם  - תארו לעצמכם שבדרך לבית הספר חיילים ערביים היו עוצרים אתכם עם הרובים ועם הכומתה, איך הייתם מתנהגים? מ' מפתח תקווה הקשיב ממש ואמר "לא חשבתי על כך", ל' מבת ים אמר שלא אכפת לו והשלישי השפיל את עיניו לאדמה.

כמה רעה חברון לכולם.

השגרה הזאת נוראית .....