דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ד' 12.11.08, בוקר

צופות: 
ציפי ונעמה (מדווחת)
12/11/2008
|
בוקר

מעבר סנסנה-מיתר  6:45 
למרות שהרבה מאד מכוניות חונות בחניון, כמעט ואין אנשים במחסום עצמו, נראה שכולם עברו לצד הישראלי.


בדרך לחברון המחסומים פתוחים ואין נוכחות צבאית.

חברון – 7:30
מחסום בית המרקחת ריק.
אנחנו עולות לתל רומידה ולראשונה מאז חג הסוכות מאפשרים לנו לשהות שם. במחסום שני חיילים. הם לא בודקים את הילדים בכלל, וגם לא את מרבית המבוגרים. במהלך פרק הזמן ששהינו שם, הם עצרו לבדיקה שני צעירים בלבד. כל בדיקה נמשכה מספר שניות ולא הייתה מקיפה ומשפילה כפי שראינו אצל חיילי גולני בעבר.

שתי מתנדבות של ארגון הכנסיות האקו' מגיעות למחסום, רואות שאין אירועים יוצאי דופן ועוזבות מיד. כך גם לגבי אנשי TIPH. גם להם לא נתנו בימים האחרונים להגיע לתל רומידה. המתנדבות מספרות לנו שרק אתמול (יום שלישי) הציגו בפניהן צו שאוסר כניסה למקום למשך 48 שעות, אבל היום לא נעשה בו שימוש.

בדרכנו חזרה אנחנו רואות התקהלות ילדים במחסום בית המרקחת, ואת אחד החיילים צועק עליהם. אנחנו מנסות להבין מה קרה ולא מצליחות. חלק מהילדים עוברים דרך מכונת השיקוף ולחלקם מאפשר החייל לעבור בלי להיבדק. אנחנו לא מצליחות להבין את החוקיות. הילדים ממשיכים להתקהל ליד המחסום ואנחנו מנסות להבין מדוע. פתאום אנחנו רואות כמה ילדים שעוקפים את החייל וחוצים בריצה את המחסום. הילדים מצטרפים לחבריהם, שחיכו להם, וכולם בורחים במהירות, מתגלגלים מצחוק. החייל מתחיל לרדוף אחריהם אך נעצר לאחר מספר מטרים. גם הוא מבין שהילדים סתם השתעשעו ולא הם אלו שיבצעו את הפיגוע הבא.

בבית המריבה שעליו תלויים כמה וכמה דגלי ישראל אנחנו רואות שלט שעליו הכיתוב 'ושבו בנים לגבולם' ותמונות של שלושה אנשים. מובן שלא מדובר בשליט, גולדווסר ורגב, התמונות הן ככל הנראה של פעילי ימין שנעצרו על ידי המשטרה.

אנחנו נוסעות לגבעת החרסינה. האזור ריק, מלבד כמה חיילים שעושים תחרות ריצה.


בשיוך - שעיר
תנועת מכוניות ערה, וכן אנחנו רואות ילדים בדרכם לבית הספר.