א-ראם, ג'בע (ליל), קלנדיה, ראפאת (ביר נבאלא), יום א' 17.8.08, אחה"צ
15:40: מחסום א-ראם.
אין תנועת פלשתינים במחסום.
נסענו לקלנדיה דרך א-ראם. אין שינוי בעיירה - התנועה דלילה והרבה חנויות סגורות.
15:50: מחסום קלנדיה: שני מסלולים פועלים עם מעט ממתינים בכל אחד (12 במסלול 3 ו-5 במסלול 4). החייל בבודקה בכניסה הצפונית נועל את הקרוסלה כך שגם שם יש תור קטן של ממתינים. סה"כ ההמתנה כ-8 דקות. במסלול למת"ק ממתינים שניים (למרות "השעה המאוחרת" - הרי עוד לא 4). האחד בא לשלם קנס
בדואר כדי לשחרר את אחיו מבית סהר. במשטרה אמרו לו שהדואר יהיה פתוח עד 5 (היו ימים!). אין מה לעשות, הרי הדואר נסגר בשעה 3:30 אחה"צ. השני מנסה נואשות לקבל תסריך מוכן מהבוקר שיאפשר לאמו חולת הסרטן לקבל טיפול הקרנות הכרחי בבי"ח בירושלים. אולם בבוקר נפלו המחשבים ולא צלחה ידו להשיג את התסריך וכעת, קרוב לשעת הסגירה, אין כ"כ עם מי לדבר. טלפנו למת"ק עוטף שהעביר אותנו ל-"חמ"ל מעבר" (שלא רצו למסור את מספר הטלפון שלהם) ושם הבטיחו שהם שולחים את נציג המת"ק, אבו רוקון, לטפל בעניין תוך 15 דקות. המתנו בסבלנות ועברו 15 הדקות אך אבו רוקון טרם הופיע. ואז הגיעה אשה עם 2 ילדים קטנים (היא פלשתינית והם תושבי ירושלים) וכשהכניסו אותם למת"ק נכנס גם בנה של חולת הסרטן.
16:20: האיש יצא צוהל ובידו תסריח (אישור) אמו.
16:25: סוגרים את מסלול מס' 4 כך שרק מסלול אחד פתוח ובו ממתינים כבר 17 איש וגם נוצר תור ברחבה הצפונית. למה תמיד פועל רק תור אחד כשזרם העוברים גובר לקראת השעה 5 אחה"צ?
16:35: עברנו לרחבת מחסום הרכבים. מרחוק ניתן לראות שהתור במחסום עטרות משתרך עד קוו האופק. אבל התנועה במחסום הרכבים בקלנדיה זורם כהלכה ואין תורים ארוכים.
16:40: עוזבים את קלנדיה בדרכנו לראפאת.
16:59 ראפאת: אין כמעט תור. חייל מספר שאת המחסום הזה מורידים בשבוע הבא. (ומתלונן שאז יעבירו את החיילים לאיזה משימה עוד יותר גרועה. לדעתו החיילים עוד יותר נדפקים מהפלשתינים.)
17:07 כפר קלנדיה: הכל שקט. מבית המוכתאר ניתן לראות שמחסום עטרות עדיין עמוס.
18:00: יוצאים מראפאת.
18:30 ליל: אין הפרעה לתנועה.