ראפאת (ביר נבאלא), יום ד' 5.8.09, בוקר

צופות: 
נטע ע'(מצלמת) , נאוה א' (מדווחת)
05/08/2009
|
בוקר

נטע לא אוהבת את הסטטיסטיקות שלי. לדעתה הן מראות שהבידוק עובד מהר מדי – ממש גן עדן.

וזה נכון, אם לפני מספר חודשים ערכה פעולת הבידוק, לאדם בודד, כדקה, היום נבדק כל אדם כחצי דקה. אבל, פעולת הבידוק משקפת רק את השיפור שחל בנוהלי הבידוק. במקום לבדוק את כל התעודות והאישורים, בודקים 'רק' את טביעת כף היד ואת הכרטיס המגנטי. המחשב מזהה מיידית את האדם ואת טיב האישור שבידיו.

כיום, מצוקת המחסום אינה טמונה בבידוק, אלא בדרך הייסורים מהרגע שמגיעים למחסום ועד שמגיעים לבידוק. כאן מדדנו הפרש של שעה ומעלה בין יום 'טוב' בו כל ההליך מסתיים ב 20 דקות לבין יום 'רע' בו התהליך עורך שעה ומחצה.

לכן כשקוראים את הסטטיסטיקה, המספר החשוב ביותר הוא זמן השהות הכולל במחסום.

קלאנדיה - 6:00

עומס נוראי, בערך 600 אנשים בתורים המגיעים עד אמצע החנייה. בפנים, בתור לבידוק, ריק, בערך 50 אנשים.

אנשים מדווחים שלא הכניסו אנשים כבר הרבה זמן. גם לפני שבועיים התחיל התור להתקדם במהירות רק לאחר בואנו בשעה 6:00. לדברי האנשים ביום ראשון היה גרוע, ימי שני ושלישי היו טובים, והיום זוועה.

האור הירוק נדלק ונשאר דלוק לאורך זמן, הועברו 75 אנשים, כעבור חמש דקות עוד 240 ושוב 60. בזמנו, במחסום עטרה, ראינו שמספיקות 5 דקות של עיכוב במעבר כדי לגרום לפקק שיסתיים רק כעבור שעה ויותר. כך גם כאן. בזמן בו לא עברו אנשים במהירות, לפני השעה 6:00, גורר לעומס שיורגש גם בשעה 8:00.

לפני השער ההומניטארי מחכים 6 חולים וזקנים. החייל מסביר כי איננו יכול לעזור, יש תקנות, אי אפשר לפתוח עד שיגיעו למקום השוטרים והמאבטחים השומרים על כולם.

 

קלאנדיה - 6:30

במחצית השעה שחלפה עברו 380 אנשים בתור הרגיל.

האור הירוק נדלק בכל כמה דקות ומעביר הרבה אנשים בבת אחת.

המחסום ההומניטארי נפתח לבסוף (גם ללא כל אנשי הביטחון הנדרשים). אב ובנו החולה מוחזרים מהבידוק, לאב אין אישור מתאים. קצין המת"ק מטפל, דרך הטלפון, בהשגת אישור מעבר לאב.

 

קלאנדיה - 7:00

במחצית השעה שחלפה עברו 265 אנשים בתור הרגיל ועוד 145 בתור ההומניטארי.

למרות שהאור הירוק היה דלוק לזמן רב, עדיין מחכים בתור החיצוני כ 250 אנשים וזרם המגיעים למחסום מתגבר והולך. גם בתור הפנימי, של מעברי הבידוק, מעבירים את האנשים במהירות.

ובכל זאת - שני גברים שהגיעו למחסום בשעה 6:00 עדיין במחסום. הם אמנם עברו את הקרוסלות אך אני מבחינה בהם עומדים בתור הפנימי.

גבר חולה, שעמד בתור ההומניטארי זמן רב, עובר בשער ומתעלף. קצין המת"ק שעדיין מטפל באב עם בנו החולה, מבחין בהתעלפות, שוכח מהתקנות, לוקח בקבוק מיםinfo-icon מהאב וממהר להגיש למתעלף. הוא קורא לאנשי הרפואה שבמחסום לטפל במתעלף. ותוך כדי כך גם מורה לאב ולבן לשבת בצד, בצל, כנראה עד שהמת"ק יפתח. אחת הנשים מאבדת את כל שקיות הניילון שלה המתפזרות סביב, הקצין עוזר לה להרים אותן.

האם לא היה אפשר למנוע את כל הדוחק וההתעלפות, אילו השער ההומניטארי היה נפתח תמיד, מיד, על פי הצורך? הרי לשם כך הוא קרוי שער הומניטארי! האנשים עומדים לפני השער ומנסים בתנועות יד וגוף לאותת לחיילים על מצוקתם. מדוע אין קשר עין ישיר ביניהם? מספיק שהחייל יעמוד בביתן , כשגבו לשער, וכבר הוא מנותק מהמתרחש.

קלאנדיה - 7:30

במחצית השעה שחלפה עברו 480 אנשים בתור הרגיל ועוד 30 בתור ההומניטארי.

לאחר שעה וחצי של העברה מסיבית של אנשים הוקל הלחץ בהרבה. אדם שהגיע בשעה 6:20 נכנס לבידוק בשעה 7:15. מי שהגיע בשעות קודמות עדיין חיכה שעה וחצי במחסום!

קלאנדיה - 7:40

התור התרוקן, בחוץ נשארו 50 אנשים ובפנים, בתור לבידוק, עוד 150. על פי קצב העברת האנשים עד כה אנו מניחות כי עד השעה 8:00 כל מי שנמצא כרגע במחסום יעבור.

 

חישובים סטטיסטיים 05/08/2009:

מהשעה 6:00 ועד השעה 7:45 נכנסו לבידוק 1,300 אנשים + 50 אנשים אשר בשעה 6:00 כבר היו בפנים, בתור לבידוק. סה"כ 1,350 איש.

בכל אחד ממעברי הבדיקה עברו 2.3 אנשים בדקה.

זמן בדיקה ממוצע לאדם - 27 שניות.

זמן ממוצע של מעבר אדם בודד במחסום - שעה ורבע.

מובלעות כביש 443


ביר נבאללה - 7:50

הרחובות ריקים, מאוחר עבור הפועלים, חופש לילדים, ומוקדם מדי לאמהות.

מובלעת ביר נבאללה כלואה בין כביש 443 המחבר את ירושלים למודיעין ולתל אביב לבין כביש גבעת זאב - ירושלים המתפצל מכביש 443.

מובלעת בידו ושכנותיה כוללת מספר כפרים הכלואים בין כביש גבעת זאב - ירושלים לבין אזור אבו גוש, מעלה החמישה וקריית ענבים שליד כביש מספר 1 שמירושלים לתל אביב.

כיום יש כביש פנימי, שחלקו בנוי כמנהרות מתחת לכבישים הישראליים, המחבר את כל הישובים שבשתי המובלעות לרמאללה.

 

אל ג'יב - 8:10

פעם היה כאן שער שהיה פתוח בבוקר ואחר הצהרים עבור החקלאים והפועלים, תושבי המובלעות. מכאן יצאו האנשים ישירות לגבעת זאב בה הועסקו רבים מהם בבניה.

היום בנו כאן מחסום חדיש הפתוח לאורך כל שעות היום - אך רק עבור תושבי המובלעות המחזיקים בתעודת זהות פלסטינית. אנשים שאינם תושבי המובלעות נשלחים לעבור דרך מחסום קלאנדיה.


ועוד מנפלאות היגיון הברזל של שירותי הביטחון הישראליים: דווקא פלסטינים בעלי תעודת זהות כחולה, שיש להם זכות מעבר חופשי ברחבי ישראל, אינם יכולים לעבור מכאן. במקום להקל עליהם, ולאפשר להם לעבור במחסום הנוח ביותר עבורם, הם נשלחים לעבור דרך מחסום קלאנדיה העמוס לעייפה.

לדברי החיילים שבמחסום, עוברים בו, בכל יום, 600-1,000 אנשים. מחציתם בשעות הבוקר המוקדמות.

 

מחסום בידו - בית איכסא - 9:00

לפני כשבוע זכו תושבי בית איכסא במשפט וכפרם יהיה כלול בתחומי העיר ירושלים. בינתיים הושקע כסף רב בבניית מחסום שיחבר אותם ישירות לשכונת רמות שבצפון ירושלים. מה יהיה עתה גורל המחסום החדש הזה, שעדיין לא הסתיימה בנייתו וכבר אינו רלבנטי?