בית לחם, יום ב' 5.11.07, בוקר
06.30 מחסום 300 מעבר רחל
תנועה ערה מאד, מאות אנשים והרבה טרנזיטים אוספים אותם למקומות עבודתם. מעט מכוניות פרטיות שלוקחות פועל או שניים ועשרות אנשים שמחכים למעסיקים או לחברים לעבודה. רבים מתלוננים שהמעבר איטי היום במיוחד. הלחץ בצד של בית-לחם גדול מאד: אשה התלוננה על הצפיפות שגורמת לנשים אי-נעימות ובקשה שיפתחו לנשים את השער המרכזי. לפי חנה ב. אין סיכוי מנסיונות חוזרים ונשנים אפילו לבקש זאת. נכנסנו לאולם היציאה בשעה 07.10 וראינו שבארבעה מסלולים אנשים עוברים, לא במהירות, אבל בתנועה מתמדת.
עזבנו את מחסום 300. עברנו ליד מחסה בו היו עצורות כשבע נשים מבוגרות וחייל מג"ב שומר עליהן. הן עברו את הגדר בלי אישורים ולכן עצורות. בשום אופן לא ניתן לנו לדבר איתן או להעביר להן פתק עם טלפון לשימוש מאוחר יותר. החייל דבר בנימוס אך בתקיפות ונאלצנו לעזוב את המקום בלי הצלחה.
07.30 חוסאן
פגישה שנקבעה עם פלסטיני.
08.00–09.00 בית-אומר
מספר אנשים בבקשות הרגילות, שוברים חדשים, רשיונות נהיגה, מספר תיק וכיו"ב.
איש צעיר אחד בקשתו שונה. האיש הגיע מארה"ב דרך ירדן לפני שבוע לבקר את אביו המאושפז במצב קשה, בעקבות תאונת דרכים, בתל-השומר. יש מכתב מביה"ח. התייעצנו והמלצנו על שתי דרכים: הרגילה – לפנות לרשות הפלסטינית ודרכם למנהל האזדחי לקבלת אישור כניסה. והדרך השנייה לשלוח לחנה ב. בפקס את כל הניירות והיא תנסה לעזור ולזרז. כעבור שעה פגשנו את האיש במת"ק - נכנס פנימה וכשיצא פנה אלינו ואמר ששכח להגיד לנו שהוא מנוע שב"כ
. חנה המשיכה בטיפול.
10.15 מת"ק עציון
קרוב ל-30 אנשים מחכים באולם ההמתנה, רובם לכרטיס מגנטי. לדבריהם במשך שעה וחצי אף אחד לא נכנס לחלון. רק בודדים שבקשו אישור נכנסו אבל אף אחד לא למגנטי. במשך הזמן שחיכינו שם לא יצא אף אחד מהמגנטי. טלפנו לכאן ולשם ואחרי כחצי שעה התחיל לזוז. החיילים טענו שיש לחץ גדול בפנים. התברר מאנשים שהחלו לצאת שכעשרה אנשים אכן בפנים אבל שבמשך שעה וחצי החיילים לא עבדו והחלון היה סגור. במשך השעה הקרובה שהיינו שם יצאו מהמת"ק 7 אנשים שקבלו מגנטי, 3 מנועי שב"כ, 1 אישור כניסה לבית המשפט, 1 לא קיבל אישור לכנסיה - האישור הישן כובס בטעות, 1 מנוע משטרה.
כל אלה במשך שעה ורבע, והאולם עדיין מלא באנשים שמחכים כבר שעות, וההתקדמות אטית מאד.
משמרת מעייפת - והדכאון חינם כרגיל.