בית לחם, יום ב' 24.12.07, אחה"צ

 בית לחם, יום שני אחה"צ, 24.12.2007משקיפות: 14.00-17.00 בית לחם, מחסום 300 השארנו את המכונית במר אליאס ועלינו על האוטובוס של משרד התיירות לבית לחם. שאלנו את הנהג אם כל אחד יכול לנסוע והוא אמר שאין כל בדיקות וגם ישראלים יכולים לנסוע. נסעו אתנו כתריסר תיירים אמריקאים. במחסום חלקה נערה לכל אחד חבילה של ממתקים ואגרת של משרד התיירות: "תייר נכבד, מדינת ישראל שמחה שהחלטת לחגוג את חג המולד בארץ הקדושה. מנהיגי דת  נוצריים בירושלים הכריזו על עדוד הצליינות לארץ הקדושה וחתמו על קריאה לצליינים המבקרים בה להתפלל לשלום בין כל העמים וליצור כך גשר לשלום. קבל נא את מנחתנו לעונת החג. חג מולד שמח." בדרך ראינו את הגרפיטי המפורסמים שעל הקירות. בכיכר באמצע הדרך עמדו שוטרים רבים וניסו לכוון את התנועה. הגענו לתחנת האוטובוסים המרכזית בבית לחם ועלינו ברגל לכיכר כנסיית המולד. הרחובות היו מלאים בחוגגים, ילדים בתלבושות סנטה קלאוס, רוכבים על סוסים מחופשים לצלבנים? בכיכר עברה מקהלת  נזירים בגלימות לבנות , תהלוכה של צופים עם תזמורת ומתופפים. בלונים עם דמות סנטה קלאוס התעופפו בכל מקום. חזרנו לתחנה וחכינו לאוטובוס שהגיע כשכבר חשבנו לקחת טכסי בחזרה למחסום. אתנו באוטובוס היתה רק אשה אמריקאית עם ילד קטן ותינוקת המתגוררת לדבריה בטנטור שהביעה צער על שלא באו יותר ישראלים.
במחסום נשאל הנהג אם כל הנוסעים תיירים. חייל עלה לאוטובוס ושאל אם הוא יכול לבדוק את האוטובוס. האוטובוס נשלח לאוהל ברחבת החנייה ושם עלה חייל וביקש לראות דרכונים. הוא בדק את דרכונה של האשה וחיפש את הויזה. וכשראה את תעודות הזהות שלנו אמר: "ואתם מישראל". ושלח את האוטובוס לדרכו. ירדנו במר אליאס ונסענו למחסום במכונית. שם מצאנו את חנה ב. ואת תמר א. שהראו לנו שלט גדול המברך את התיירים לחג בחמש שפות עם שגיאות כתיב רבות. אשה ספרה לנו על אמה בת  ה-64 מבית ג'אלה שלא מצליחה לקבל במת"ק אישור לבקר את משפחתה בירושלים. כל פעם שהיא מגיעה לשם אומרים לה: החוצה! לכי מכאן! ולא מוכנים לומר לה את סיבת הסירוב.  לא ראינו צורך שנישאר ארבעתנו במקום והמשכנו לשייך סאעד (שידווח בנפרד).