בית לחם, מת"ק עציון, יום ד' 23.1.08, אחה"צ

14:55 מעבר בית לחם .  ריק

15:15 מת"ק עציון

בחוץ חונות כמה מכוניות, בוואן אחד יושב בחור צעיר וממתין. מחייך כשהוא רואה אותנו.

באולם שני אנשים שלא זקוקים לעזרתנו, ליד החלון יושב חייל.

עזבנו לאחר כמה דקות.

15:35 מעבר בית לחם

 מחוץ לאולם לא עומד אף אחד, בכניסה לא עומד איש אבטחה, בתוך האולם כ-30 איש, שתי עמדות פתוחות.

בערך שלוש דקות לאחר שהגענו מופיע המאבטח הפרטי. הדלת לאולם פתוחה, יש רוח פרצים, קר (שיא החום בירושלים היום היה 7 מעלות והוא כבר מאחורינו). החיילים לובשים כולם חרמוניות, הפועלים הפלסטינים לבושים במעילים קצרים דקים או מעור. הם עומדים וממתינים בסבלנות בתור לאחד משתי העמדות שפועלות.

אחד החיילים בעמדות מדבר במערכת הכריזה בעברית וערבית. טון הדיבור שלו מאוד ענייני ומנומס, אך כשהוא נשמע במערכת הטכנית ובכזאת עוצמה אינו יכול אלא להפוך למנוכר ומתנשא.

15:45 כ-60 אנשים ממתינים בחוץ. שני אנשי אבטחה ניגשים לדלת ומעמידים את הבאים בשני טורים, מצווים עליהם להשאיר רווח בין הטורים. מפתיע אותנו שאף אחד אינו מנסה להכנס לאולם ושני הטורים מאוד מסודרים גם כשאנשי האבטחה נעלמים לפתע. אני ניגשת לחייל ושואלת אם אפשר לפתוח עמדות נוספות. הוא עונה לי שאסור לי לדבר איתו.

 15:48 נפתחות שתי עמדות נוספות, כך שבסך הכל פתוחות כרגע ארבע עמדות. איש האבטחה הפרטית ניגש שוב לדלת ומסדר את הממתינים בחוץ בקור הירושלמי (כ-50 איש) בשתי שורות מסודרות. שוב לא קורה דבר כשהוא עוזב לרגע את הדלת: אף אחד לא מנסה להכנס לאולם, כולם נשארים לעמוד בשני טורים. בחוץ ברוח הקפואה.

מגיעות כמה נשים שעוברות ברווח בין שני הטורים ונכנסות לאולם, אנשי האבטחה הפרטית מעירים לפועלים לתת להן לעבור, וכשהדבר לא מתרחש מספיק מהר לטעמם, טון הדיבור שלהם משתנה בהתאם.

15:55 חמש עמדות פתוחות, הכל זורם ועדיין קר!!! בארבע עברו כולם, באולם כ-20 איש ובחוץ ריק. ר., מפקד המחסום מופיע, בודק שהכל בסדר גם באולם וגם בחות ונעלם שוב.

הנאגלה הבאה מגיעה לאחר כשתי דקות. אנשים שעומדים בתור לעמדות אומרים לנו שגם אתמול, כשירד גשם (ולא הייתה לנו פה אתמול משמרת) היה ככה. לא הרשו להכנס לאולם, האנשים היו צריכים לעמוד בחוץ בגשם.

16:02 כרגע הפועלים מחכים כדקה מחוץ לאולם וכשתיים בפנים עד שהם עוברים.

16:15 כחצי מהדרך לאולם (עד לפניה ימינה) מלאה באנשים. כרגע הפועלים מחכים כחמש דקות בחוץ ברוח ובקור הקפואים וכחמש דקות נוספות בתוך האולם (הקר ומלא ברוחות גם הוא).

גבר בלבוש אזרחי ניגש למאבטח פרטי, לוקח ממנו את מכשיר הקשר ושואל: "אנחנו מחכים לגל נוסף?" לא שמענו את התשובה. הוא מחזיר את מכשיר הקשר למאבטח, מסתובב, מביט, בודק מה קורה. הוא שואל את המאבטח שעומד ליד הדלת אם אינו רוצה לפתוח את הדלת השניה. המאבטח שרק לפני כ- 2 דקות גער באחד הפלסטינים כשזה היציע לו את אותה הצעה, ממהר ומתחיל לפתוח אותה. הגבר בלבוש אזרחי אומר לו שיעשה מה שנוח לו והדלת נשארת סגורה.

ברור שמדובר במישהו שנמצא מעל המאבטחים ונוכחותו פלוס נוכחותו של ר. מסבירות את היעילות שבה מתנהל היום הכל.

16:25 בתוך האולם פתוחות עדיין חמש עמדות כשלפני כל עמדה עומדים 7-8 אנשים והכניסה לאולם ריקה, אף אחד אינו ממתין בחוץ.

החייל שמדי כמה דקות מכריז במערכת הכריזה "כולם להוציא מגנט" מתחיל לפתע שיר במערכת הכריזה  "מגנט, מגנט".

על פני כמה מהאנשים נפרש חיוך.

16:30 כך נראית שגרת הכיבוש בתפקודה. עזבנו. בחוץ רוח קרה וכחמש מעלות.