בית לחם, מת"ק עציון, יום א' 3.2.08, אחה"צ
היום החלטנו על משמרת שגרתית.
במת"ק עציון ב-15:30 היו שלושה שחיכו לחקירת שב"כ, והיה שם איש שגר באזור ישראלי ליד כביש 60 (אני לא זוכרת את שם הכפר הקטן לפני בית ג'אלה). באישור הישן שלו היה כתוב גר בבית ג'אלה והאישור הוא לכפרו. האישור הישן לשלושה חדשים אפשר לו להיות בירושלים והקנה לו חופש תנועה מסויים. האיש משלם מיסים לעיריית ירושלים.
עכשיו מקלים עליו – יש אישורים חדשים לשנה – הם מודפסים על כרטיס מקופל לשנים ותמונת המאושר מוצמדת לתעודה המתקפלת לשני דפים.
על התעודה הזו כתוב כמו שהיה כתוב על האישור הישן שהוא אישור שהיה בכפרו ... אבל מה אם תופסים אותו בירושלים עם האישור הזה אפשר לעצרו ולעכבו ולענותו ולהענישו שכן מקפידים על השהיה בכפר בלבד. אז נכון שהאישור הוא לשנה תמימה – והכוונות טובות אבל בפועל הוא קיבל אישור להיות אסיר בביתו ובגדה.... העברנו אותו לטיפול המוקד להגנת הפרט ....
בבית אומר המצב לא טוב.
מלבד שני השהידים – כוחותינו הרגו תלמיד בן 18 שיצא ממבחן מוקדם .... בזמן הלוויה היו כרגיל יידויי אבנים: "הילדים משחקים כאילו בשוטרים וגנבים – הם לא מודעים פוליטית ולא נלחמים לשחרור פלסטין. הם צעירים בדרך כלל". "הרציניים שזורקים אבנים או בקבוקי תבערה יודעים להתחמק מהצבא ועושים זאת היטב". "הצבא פוגע בילדים, בלא רציניים" – אלו הם חלק מהדברים שנאמרו בפגישתנו עם צעירות המשפחה.
בזמן שהצבא היה בכפר כול המשפחה הקרובה עלתה לכפר ושהו בבית אחת האחיות – לא נתנו לילדים לצאת החוצה. הם בקושי שיחקו בשלג. ביום שישי האחרון צה"ל התיר לקבור את שני השהידים- הקרקע כוסתה בשלג והילדים זרקו כדורי שלג על החיילים. שוב נורו יריות אך הפעם הקפיד צה"ל לירות לכיוון הרגליים...
עד היום שלושה הרוגים- פצוע אנוש אחד ו-7 פצועים בדרגות שונות.
"אם הפצוע אנוש יחזיר נשמתו לבוראו שוב תהיה לוויה שוב כוחותינו יקיפו את הכפר שוב יזרקו אבנים ושוב יפצעו אלא שלא יודעים לחמוק..."
עצב כבד ירד על בית אומר.