בית לחם, מת"ק עציון, יום א' 10.2.08, בוקר
07.00-בית לחם. יחסית לשבועות האחרונים המצב רגוע יחסית. אומנם תורים ארוכים משתרכים מעברו של כל תא אך האנשים שקטים ורמת העצבנות הכללית של הפלסטינים החיילים והמאבטחים נמוכה יחסית. אחת החילות שמעה את האיש שהגיש לה את האישור והתעודה שלו מתלוצץ עם חברו. החיילת החליטה שהוא קילל אותה. מיד הוחרמו המסמכים והוא התבקש לעמוד בצד. לא עזרה ההתערבות שלנו ולא שיחות עם המוקד ההומניטרי. האיש חיכה במשך 40 דקות, בינתיים הבוס שלו עזב את המחסום ורק חברו נשאר לחכות לו. רק כשסגרה את התא שלה והעבירה את הנותרים לתורים אחרים קיבל האיש בחזרה את מסמכיו. רופא פלסטיני העובד בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה למרות האשור הביטחונית שלו עוכב גם הוא בצד ואישורו נלקח. במחשב כתוב היום שהוא לא יכול לעבור. שוב טלפנו למוקד ההומניטרי והאיש מצידו התקשר לדליה בסה. רק אחרי התערבותה שוחרר הרופא רותח מזעם. לעומת זאת, אישה זקנה בלי אישור שאינה מדברת אף שפה חוץ מערבית אך בשפה זו היא דיברה ללא הפסק עם כולם, מתחננת לעבור הצליחה בדרך פלא לשכנע את אחת החילות להעביר אותה ואז התעופפה לה החוצה לפני שמישהו יתחרט.
אפילו בתור צופה מהצד אין דבר מתיש יותר מהאקראיות הזאת בה תלויים גורלות של בני אדם.
08.45 מת"ק
עציון שקט כרגיל בזמן האחרון אנחנו מטפלות במספר מנועי שב"כ שהגיעו לפגוש אותנו ועוזבות את המקום בעשר וחצי.