בית לחם, יום ג' 18.3.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
רות א., אביבה ו., רמה י. (מדווחת)
18/03/2008
|
בוקר

  06:30: מחסום בית לחם. חמש עמדות בדיקה היו פתוחות. התורים היו ארוכים ודחוסים, אבל אנשים עברו, והסדר נשמר פחות או יותר. ואז, בערך ב-07:00, אחד המחשבים התקלקל. בלא מלת הסבר, שלא לומר התנצלות, האשנב נסגר, ומיד השתרר תוהו ובוהו, כשאלה שעמדו בתור הזה ניסו להידחק לתור הסמוך, בעוד שאלה שעמדו בו נאבקו נואשות על מקומם. מסיבה כלשהי נסגר אשנב נוסף לחמש-עשר דקות, והדברים כמעט יצאו משליטה. צעקות המחאה והזעם של הפלסטינים התערבו בנהמות השוטרים והחיילים, שניסו להשליט קצת סדר במהומה. אולי משום שהתקשרנו למוקד ההומניטרי, אולי ביוזמתו, נציג המת"ק הופיע פתאום, חביב, חייכני ואופטימי עד מאוד, לוגם קולה. הוא ניגש אלינו, ושאל מה הבעיה, כאילו הבעיה היתה שלנו, כאילו לא היה די בצעקות, בדוחק הבלתי נסבל, במתח. וכרגיל בנסיבות כאלה, היתה לו ביקורת על התנהגות הפלסטיים שעמדו בתור, והוא לא יכול היה שלא להוסיף שגם הוא עומד מדי פעם בתורים, אז על מה התלונות. ואז הוא התיישב על האדנית שמשמשת מיכל אשפה, לגם מהקולה שלו ונראה בהחלט מרוצה. המחשב תוקן שלושים דקות מאוחר יותר, כשהמצב היה כבר על סף התפוצצות. ואז, הפלא ופלא, נפתח אשנב שישי, למרות המחסור הכרוני בכוח אדם. הלחץ הוקל ב-07:45, ובערך ב-08:00 המחסום התרוקן בשני הצדדים.