בית לחם, מת"ק עציון, יום ג' 1.4.08, בוקר
06:30, מחסום בית לחם. אולי פחות גרוע מבכל השבועות הקודמים, אבל עדיין גרוע. חמש עמדות בדיקה היו פתוחות, התורים היו קצרים, אבל הדוחק בצד הפלסטיני היה גדול. בערך ב-07:30 התחילה להיווצר צפיפות גם בצד שלנו. וכך זה נמשך עד שעזבנו ב-07:50. פירוש הדבר שעובדי כפיים, שמתחילים לעבוד ב-07:30 ואף לפני כן, לא יכולים להגיע לעבודה בזמן. ואמנם, אנשים התלוננו שהם החמיצו את ההסעות שלהם. ושוב, ברור שמחסום בית לחם אינו ערוך כלל לאפשר מעבר של אלפי אנשים בדרכם לעבודה. אנשים אמרו לנו שהחזרה הביתה בשעות אחר הצהריים גרועה באותה מידה. החייל באשנב 9 לא פסק לדבר בטלפון אף לא לשנייה אחת במשך כל המשמרת שלנו. הוא סימן לאנשים בידיו מה עליהם לעשות, ואגב כך חייך וצחק אל תוך הטלפון, כאילו הקהל שלפניו שקוף, אולי לא קיים כלל. לפחות בהשפלה הנוספת והמיותרת הזאת אפשר לטפל במחסום בית לחם עם קצת השגחה של מפקדים.
08:15, מת"ק
עציון. חמישה אנשים חיכו לכרטיסים מגנטיים באולם ההמתנה, וכולם זומנו יחד פנימה ממש כשהגענו. האשה היחידה בקבוצה נצטוותה להשאיר את תיקה ללא השגחה באולם ההמתנה, ולהיכנס בלעדיו. לנו זה היה חידוש – אסור להכניס תיקים למת"ק עציון. החייל שישב במעין כספת בנק עשויה זכוכית הסביר לנו דרך מערכת הכריזה שהאיסור הזה נועד "להגן על בטחונם של האנשים והחיילים". בתוך כל המיליארדים שמדינת ישראל מבזבזת במחסומים לא נמצא תקציב להציב במת"ק עציון מכשיר לבדיקת תיקים.