בית לחם, מת"ק עציון, יום ב' 4.8.08, אחה"צ
באולם ההמתנה של המת"ק היו כעשרה אנשים, כולם בכדי לקבל כר"מים
. לדבריהם במהלך השעה האחרונה לא הוכנס איש ל"משרד". על לוח המודעות הייתה הודעה חדשה מיום 3.8 (אתמול) לפיה בכל יום בשבוע יקבלו שירות רק תושבים ממקומות מסוימים. היום היה יום בית לחם ואכן כל האנשים באולם באו משם. לדבריהם רק עם בואם התברר להם שזה המצב. האם תושבי מקומות אחרים היו ועזבו? איננו יודעות. אחרי ששהינו במקום חצי שעה ואכן לא הייתה כל תנועה בקרוסלה. ניסינו להתקשר לתדסה אך ללא הצלחה. קריאה במערכת הקריזה שהודיעה לכל הנוכחים באולם כי אין טעם שיחכו כי כבר לא יטופלו היום, המריצה אותנו לדבר עם החייל בחלון. שאלנו אותו למה בשעה 16:00 הוא מודיע כי לא יתקבלו עוד אנשים? "יש הרבה אנשים בפנים ולא נספיק לטפל בכולם היום". אחרי דין ודברים איתו הסכים שבכל זאת יחכו ואולי גם יוכנסו. שוב התווכחנו אתו, הסברנו לו שהיות והיום זה "יום בית לחם" ושליחתם הביתה היום פירושה שלא יוכלו לקבל את מבוקשם במשך שבוע ימים, ריככה מעט את עמדתו ואכן תוך כמה דקות הוכנסו כולם. ומה היה קורה אם לא היינו? לפני שהלכנו יצא בחור, דובר עברית רהוטה, שסיפר לנו שאחרי שישב בפנים 5 שעות אכן קיבל כרטיס מגנטי וזאת אחרי מספר שנים של מניעת שב"כ. איננו יודע למה היה מנוע כמו שאינו יודע למה היום קיבל את הכרטיס המבוקש. לשאלתנו מה עשה שם חמש שעות ומה קורה בפנים, סיפר שכולם מתנהלים בעצלתיים; מדברים, אוכלים, לא באמת עובדים. אמנם מדי פעם מגיע תדסה (עליו אמר גם הוא שהוא אדם טוב), ומנסה להכניס משמעת, אך ללא הועיל. כך גם נהג החייל בחלון שניסה להפסיק את העבודה הרבה לפני הזמן וכנראה שרק בשל לחצנו, הואיל בטובו להכניס את האנשים המחכים שעות ללא כל אפשרות להתלונן על שרירות הלב. אחרי שכולם נכנסו נסענו לכיוון גוש עציון מזרח, בעקבות המאמר של נדב שרגאי ב"הארץ" מיום 29.7 על אזור המריבה החדש מחנה שדמה. בכניסה לדרך העולה למחנה מוצב השלט האדום המוכר האוסר על כניסה של ישראלים. על השלט כתובות של המתנחלים, המטשטשות את הנאמר עליו ומכריזות על "שדמה, ארץ ישראל לעם ישראל" (ראו תמונה מצורפת). מצדה השני של הדרך הזמנה לערב "מחורבן לגאולה בשדמה" שיערך ב- 6.8 "למניינם" (ראו תמונה מצורפת). מעניין האם המשטרה או הצבא אכן יקיימו את האזהרה בשלט האדום כי כל מי שייכנס לשטח האסור ייענש.
נכנסנו גם למעבר 300 שכפי שדווח במהלך כל החודש האחרון, אכן מתנהל על מי מנוחות. מספיק חלונות פתוחים ולא נוצרים תורים. נהגי המיניבוסים שעמדו בחוץ סיפרו כי בבוקר יש לחץ בכניסה. עוד התרעמו עלינו על כי על אף ביקורינו התכופים במקום בעצם איננו מצליחים לשנות את המציאות..