אל נשאש, בית לחם, מת"ק עציון, נבי יונס, יום ג' 27.1.09, אחה"צ

צופות: 
עילית ר., יעל ל. (מדווחת), אביטל פ. (נהג)
27/01/2009
|
אחה"צ

מת"קinfo-icon עציון, 14:00: נסענו תחילה למת"ק עציון. הגענו ב-14:25 ומצאנו שם שבעה אנשים עם תביעות מחכים –

אחדים חיכו בשמש בחוץ וארבעה בחדר ההמתנה.

 אישה צעירה, מלווה בקרוב משפחה, אמרה לנו שהיא מורה ומלמדת ברמאללה. היא רוצה לעבור לגור בבית-לחם, קרוב להוריה, וללמד בירושלים. לשם כך היא צריכה כרטיס מגנטיinfo-icon. כשהיא נקראה לפקיד האחראי הוא אמר לה שהיום זה לא "יום בית-לחם" ושלח אותה הביתה.  זוג איכרים מבוגרים עמד לפני הקרוסלה. האישה, חרושת דאגה וכמעט עיוורת, ישבה על הרצפה. לבעל היו חורים בנעליים. אחיו, מורה, ליווה אותם ותירגם עבורם. האח סיפר שביתם הדל (ללא מיםinfo-icon זורמים וללא חשמל) שליד חברון עומד להילקח מהם למטרת בניית התנחלות ושיש כבר כמעט צוו הריסה. ישראלי, הוא לא ידע מאיזה משרד, הציע להם לפנות ל"יוסי", וכך אמר גם החייל שלאחר זמן מה קרה להם. הלכנו איתם לחפש את "יוסי". פגשנו חייל אחר, אדיב ויעיל, שעשה כמה טלפונים ואמר שבמט"ק כלל אין "יוסי". היא קרא לקצין דובר ערביתinfo-icon, אף הוא נעים הליכות, שהסביר לזוג שעל פי המכתב שבידם הם מוזמנים לבית-אל ב – 12 לפברואר, בשעה 11:00. הגיעו למקום עוד שני חיילים דוברי ערבית. כך שלדקה, הזוג אובד העצות, היה מוקף בישראלים אדיבים שנהגו עימם בכבוד.
שלושה אנשים שחיכו בחוץ אמרו לנו שהם מחכים כבר מ – 07:00 .



מחסום בית לחם, 16:00: אפילו חדר ההמתנה היה כמעט ריק. 4 עמדות היו פתוחות (1, 3 ,5 ,7) ומלאות בחיילים. כך שמיד כשאנשים הגיעו, על מנת לעבור במחסום, הם מצאו בקלות עמדה פנויה. קבוצה של 16 תיירים אמריקאים עברו לירושלים כשהם רק מציגים לחיילים פספורטים פתוחים.

כשעזבנו ב-16:45 התורים היו קצרים, 15 איש חיכו בכניסה.

 אל נשאש, 07:15  נבי יוניס, 08:15