בית לחם, מת"ק עציון, יום ה' 19.3.09, אחה"צ

המצב במת"ק שגרתי.  חוץ מאנשים שהמתינו לחקירות שב"כ לא היה בכלל תור.נראה שהבירוקרטיה מתקתקת מול המת"ק הפלסטיני באופן יוצא מהכלל ולפי הדוחות הפלסטינים כמעט שלא מגיעים לקבלת אישורי בריאות או אישורי כניסה – הכול נעשה דרך התיאום הפלסטיני. גם חידושי מגנטיים הסתיימו (עד לנקודת הלחץ הבאה?) וחידושי טביעת אצבעות עליהם אני שומעת רק כשמחזירים אנשים ממעברים "מוסדרים" כדי לחדש את טביעות האצבעות (בסמה בערבית).   הממתינים לחקירה חלקם נקראו כבר פעם שנייה, מוזמנים בלילה מביתם להגיע, ומגיעים – גם כאן השגרה חוזרת ושוב ושוב אנו מוצאות אנשים מכפרים שונים במעמדות ובתפקידים שונים מוזמנים לחקירות כאלו ואחרות של השב"כ.אנחנו מדברות איתם.הטלפון למוקד ההומניטארי מניב זירוז מסוים הקבלת הפלסטינים לחקירות הללו.  בעצם, אין לי על מה לדווח – חצי שעה – שעה של שיחה על המצב האנושי שלנו, על ההבדלים בין גזענות לכיבוש, על חינוך ועל תקווה וייאוש. ועולם כמנהגו נוהג. ממעבר רחל נקודת ביקורת 300 – מחסום 300 או מחסום גילה: אנחנו (המשמרת שלנו) רק מקבלות דיווחים – ואחרי הצהריים אין טלפונים ותלונות על עיכובים.